אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

הקרקס של דוקטור דוליטל

מאת: יוּ לוֹפְטינג
דוקטור דוליטל, הרופא המהולל שמבין את שפת החיות, נולד בשורת מכתבים שכתב יו לופטינג לילדיו  מהחזית בימי מחלמת העולם הראשונה. .המכתבים נאספו לספר, שהיה עד מהרה לקלאסיקה עולמית. הספר התרחב לסדרת ספרים.  בין ספרי הסדרה שתורגמו ועובדו לעברית
עלילות דוליטל הרופא, דוליטל הרופא על הירח, דוליט הרופא, הדואר של דוקטור דוליטל.

 

שְלוּליִתָה




הָיֹה הָיָה, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת - רוֹפֵא וּשְׁמוֹ ג'וֹן דּוּלִיטְל.
הוּא גָּר בְּעִיר קְטַנָּה שֶׁשְּׁמָהּ שְׁלוּלִיתָה. כָּל בְּנֵי הָעִיר, צְעִירִים וּזְקֵנִים, הִכִּירוּהוּ. כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵר בָּרְחוֹב, אָמַר כָּל אֶחָד: 'הִנֵּה הוֹלֵךְ דּוֹקְטוֹר דּוּלִיטְל! אָדָם חָכָם הוּא.' וְכָל הַכְּלָבִים וְהַיְלָדִים הָיוּ בָּאִים בִּמְרוּצָה וְהוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתָיו. אֲפִלּוּ הָעוֹרְבִים, שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בְּמִגְדַּל-הַכְּנֵסִיָּה, הָיוּ מְקַרְקְרִים וּמְנִיעִים אֶת רָאשֵׁיהֶם.
הַבַּיִת שֶׁהִתְגּוֹרֵר בּוֹ בִּקְצֵה הָעִיר הָיָה קָטָן, אֲבָל הַגָּן שֶׁלּוֹ הָיָה גָּדוֹל מְאֹד. אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר, שָׂרָה דּוּלִיטְל, הָיְתָה מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק-הַבַּיִת, וּבַגָּן טִפֵּל הָרוֹפֵא בְּעַצְמוֹ.

אַהֲבָה רַבָּה אָהַב אֶת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים. מִלְּבַד דְּגֵי-הַזָּהָב בַּבְּרֵכָה שֶׁבְּמוֹרַד הַגָּן, הָיוּ לוֹ אַרְנָבוֹת בַּמַּחְסָן, עַכְבָּרִים לְבָנִים בַּפְּסַנְתֵּר, סְנָאִי בַּאֲרוֹן-הַלְּבָנִים וְקִפּוֹד בַּמַּרְתֵּף. הָיוּ לוֹ גַּם פָּרָה וְעֵגֶל, וְסוּס זָקֵן צוֹלֵעַ, וְתַרְנְגוֹלוֹת, וְיוֹנִים, וּשְׁנֵי טְלָאִים וּבַעֲלֵי-חַיִּים רַבִּים אֲחֵרִים. אוּלָם בְּנֵי-טִפּוּחָיו הַחֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר הָיוּ הַבַּרְוָזָה דֶבּ-דֶבּ, הַכֶּלֶב גִ'יפּ, גּוּר-הַחֲזִירִים גַבּ-גַבּ, הַתֻּכִּית פּוֹלִינֶזְיָה וְהַיַּנְשׁוּף טוּ-טוּ. 

אֲחוֹתוֹ שֶׁל דּוֹקְטוֹר דּוּלִיטְל הָיְתָה מִתְאוֹנֶנֶת עַל כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הָאֵלֶּה, וְרוֹטֶנֶת שֶׁהֵם מְלַכְלְכִים אֶת הַבַּיִת. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁבָּאָה אֶל הָרוֹפֵא גְּבֶרֶת זְקֵנָה חוֹלָה, הִתְיַשְּׁבָה עַל הַקִּפּוֹד שֶׁיָּשַׁן לוֹ עַל הַסַּפָּה, וּמֵאָז לֹא בָּאָה עוֹד. 

'ג'וֹן, אֵיךְ יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ חוֹלִים כְּשֶׁאַתָּה מַחֲזִיק בַּבַּיִת אֶת כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הָאֵלֶּה?' אָמְרָה שָׂרָה דּוּלִיטְל, 'אֵיזֶה רוֹפֵא מְכֻבָּד יְמַלֵּא אֶת בֵּיתוֹ קִפּוֹדִים וְעַכְבָּרִים! חַיּוֹת אֵלֶּה כְּבָר גֵּרְשׁוּ מֵהַבַּיִת אַרְבָּעָה חוֹלִים. אִם תַּמְשִׁיךְ בְּדַרְכְּךָ זוֹ, לֹא יָבוֹא לְהִתְרַפֵּא אֶצְלְךָ אִישׁ מִנִּכְבְּדֵי הָעִיר.' 

'אֲבָל אֲנִי אוֹהֵב אֶת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת 'נִכְבְּדֵי-הָעִיר', אָמַר הַדּוֹקְטוֹר.
'אַתָּה מְגֻחָךְ,' אָמְרָה אֲחוֹתוֹ וְיָצְאָה מֵהַחֶדֶר.

וְכָךְ, הָלְכוּ וְהִתְרַבּוּ בַּעֲלֵי-הַחַיִּים בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר, וְאִלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְהִתְרַפֵּא אֶצְלוֹ פָּחֲתוּ וְהָלְכוּ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף לֹא נוֹתַר לוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה אֶחָד שֶׁבָּא לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ - פְּרָט לַקַּצָּב שֶׁשּׁוּם בַּעֲלֵי-חַיִּים לֹא הִפְרִיעוּ לוֹ. לוּלֵא חָסַךְ הַדּוֹקְטוֹר קְצָת כֶּסֶף בְּקֻפָּתוֹ, אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מֶה עָלוּל הָיָה לִקְרוֹת. 

וְהוּא הִמְשִׁיךְ לֶאֱסֹף בַּעֲלֵי-חַיִּים בְּבֵיתוֹ. וּבָרוּר, שֶׁמְּזוֹנָם עָלָה כֶּסֶף רַב. וְהַכֶּסֶף שֶׁחָסַךְ הָלַךְ וּפָחַת.
עַתָּה מָכַר אֶת הַפְּסַנְתֵּר, וְהִרְשָׁה לָעַכְבָּרִים לָגוּר בִּמְגֵרַת-שֻׁלְחָן. אֲבָל הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל בִּמְחִיר הַפְּסַנְתֵּר הִתְחִיל אוֹזֵל גַּם הוּא, וְלָכֵן מָכַר אֶת הַחֲלִיפָה שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְנַעֲשָׂה עָנִי מִיּוֹם לְיוֹם. 

כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לָרְחוֹב בַּמִּגְבַּעַת הַגְּבוֹהָה שֶׁלּוֹ, הָיוּ הָאֲנָשִׁים אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: 'הִנֵּה הוֹלֵךְ דּוֹקְטוֹר ג'וֹן דּוּלִיטְל! הָיוּ יָמִים שֶׁהָיָה רוֹפֵא מְפֻרְסָם וְתִרְאוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם - אֵין לוֹ פְּרוּטָה, וְגַרְבָּיו מְלֵאִים חוֹרִים!'
אֲבָל גַּם הַיּוֹם, כְּשֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר, עֲדַיִן הַכְּלָבִים וְהַחֲתוּלִים וְהַיְלָדִים רָצִים בְּעִקְּבוֹתָיו, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ כְּשֶׁהָיָה עָשִׁיר. 

שְׂפַת הַחַיּוֹת

בְּאַחַד הַיָּמִים יָשַׁב הָרוֹפֵא בַּמִּטְבָּח שֶׁלּוֹ וְשׂוֹחַח עִם הַקַּצָּב, שֶׁבִּקֵּשׁ תְּרוּפָה לִכְאֵבֵי-הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ.
'מַדּוּעַ לֹא תַּפְסִיק לְרַפֵּא אֲנָשִׁים, וְתַתְחִיל לְרַפֵּא בַּעֲלֵי-חַיִּים?' שָׁאַל הַקַּצָּב. הַתֻּכִּית, פּוֹלִינֶזְיָה, שֶׁיָּשְׁבָה עַל אֶדֶן-הַחַלּוֹן, הִסְתַּכְּלָה בַּגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד, הִפְסִיקָה לָשִׁיר וְהִקְשִׁיבָה. 'תִּרְאֶה, דּוֹקְטוֹר,' הִמְשִׁיךְ הַקַּצָּב, 'אַתָּה יוֹדֵעַ הַכֹּל עַל הַחַיּוֹת - הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁיּוֹדְעִים רוֹפְאֵי-הַבְּהֵמוֹת הָאֲחֵרִים. הַסֵּפֶר שֶׁכָּתַבְתָּ עַל הַחֲתוּלִים - נִפְלָא הוּא! אֵינִי יוֹדֵעַ קְרֹא וּכְתֹב,
אֲבָל אִשְׁתִּי, תֵּיאוֹדוֹסְיָה, קוֹרֵאת אֶת סִפְרְךָ בְּאָזְנַי. הוּא נֶהְדָּר - זֶה מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו. יִתָּכֵן שֶׁהָיִיתָ בְּעַצְמְךָ חָתוּל. אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הֵם חוֹשְׁבִים. שְׁמַע בְּקוֹלִי: אַתָּה יָכוֹל לְהִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף רַב אִם תְּרַפֵּא בַּעֲלֵי-חַיִּים. אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? אֲנִי אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת כָּל הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן חֲתוּלִים אוֹ כְּלָבִים חוֹלִים. וְאִם הַלָּלוּ לֹא יֶחֱלוּ בִּמְהִירוּת מַסְפֶּקֶת, אוּכַל לָשִׂים מַשֶּׁהוּ בַּבָּשָׂר שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לָהֶן, לֹא כֵן?'
'לֹא, לֹא,' עָנָה הָרוֹפֵא. 'חָלִילָה לְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, זֶה לֹא יִהְיֶה מַעֲשֶׂה נָכוֹן.'
'לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁיִּהְיוּ חוֹלִים מַמָּשׁ,' עָנָה הַקַּצָּב. 'רַק קְצָת שֶׁיִּהְיוּ כְּאִלּוּ עֲצוּבִים, וְזוֹ כָּל כַּוָּנָתִי. לְפִי דְּבָרֶיךָ, יִתָּכֵן שֶׁזֶּה לֹא הוֹגֵן לְגַבֵּי בַּעֲלֵי-הַחַיִּים. אֲבָל הֵם יֶחֱלוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת מַאֲכִילוֹת אוֹתָם תָּמִיד יוֹתֵר מִדַּי. וְדַע לְךָ, כָּל הַחַקְלָאִים בַּסְּבִיבָה שֶׁיֵּשׁ לָהֵם סוּסִים צוֹלְעִים וּטְלָאִים חֲלוּשִׁים - יָבוֹאוּ. הֱיֵה רוֹפֵא לְבַעֲלֵי-חַיִּים.'

כְּשֶׁהָלַךְ לוֹ הַקַּצָּב עָפָה הַתֻּכִּית מֵהַחַלּוֹן אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא וְאָמְרָה: 'לָאִישׁ הַזֶּה יֵשׁ הִגָּיוֹן. וְעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא אָמַר. עֲזֹב אֶת הָאֲנָשִׁים הַטִּפְּשִׁים אִם אֵין לָהֶם דֵּי שֵׂכֶל לִרְאוֹת, שֶׁאַתָּה הָרוֹפֵא הַמְעֻלֶּה בָּעוֹלָם. כְּשֶׁתַּתְחִיל לְטַפֵּל בְּבַעֲלֵי-חַיִּים, הֵם יֵדְעוּ זֹאת אַחַת-שְׁתַּיִם. הֱיֵה רוֹפֵא לְבַעֲלֵי-חַיִּים.' 

'יֵשׁ רוֹפְאִים רַבִּים לְבַעֲלֵי-חַיִּים,' אָמַר ג'וֹן דּוּלִיטְל, כְּשֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת עֲצִיצֵי-הַפְּרָחִים אֶל אֶדֶן-הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ מֵהַגֶּשֶׁם. 'כֵּן, יֵשׁ רַבִּים,' אָמְרָה פּוֹלִינֶזְיָה, 'אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה. עַכְשָׁו הַקְשֵׁב לִי, דּוֹקְטוֹר. הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבַּעֲלֵי-הַחַיִּים יוֹדְעִים לְדַבֵּר?'
'אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַתֻּכִּים יוֹדְעִים לְדַבֵּר,' אָמַר הָרוֹפֵא. 

'כֵּן, אָנוּ, הַתֻּכִּים, יוֹדְעִים לְדַבֵּר בִּשְׁתֵּי שָׂפוֹת - שְׂפַת-בְּנֵי-אָדָם וּשְׂפַת-צִפֳּרִים,' אָמְרָה פּוֹלִינֶזְיָה בְּגַאֲוָה. 'כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת: 'פּוֹלִי רוֹצָה בִּיסְקְוִיט,' אַתָּה מֵבִין אוֹתִי, אַךְ שְׁמַע דְּבָרִ
ים אֵלֶּה: 'קָא-קָא, אוֹי-אִי, פִּי-פִּי?''
'אֱלֹהִים אַדִּירִים!' קָרָא הָרוֹפֵא. 'מַה פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים?'  'פֵּרוּשָׁם: 'הַאִם הַדַּיְסָה עֲדַיִן חַמָּה?' - בִּשְׂפַת-צִפֳּרִים.' 'אַף פַּעַם אַחַת לֹא דִּבַּרְתְּ אֵלַי כָּךְ,' אָמַר הָרוֹפֵא.
'גַּם אִלּוּ דִּבַּרְתִּי, לֹא הָיִיתָ מֵבִין אוֹתִי,' אָמְרָה פּוֹלִינֶזְיָה.
'תַּגִּידִי לִי עוֹד מִלִּים,' אָמַר הָרוֹפֵא, כֻּלּוֹ נִרְגָּשׁ. הוּא מִהֵר אֶל מְגֵרַת-הַמִּזְנוֹן וְחָזַר  כְּשֶׁבְּיָדָיו פִּנְקָס וְעִפָּרוֹן. 'וְעַכְשָׁו, אַל תְּמַהֲרִי וַאֲנִי אֶרְשֹׁם. מְעַנְיֵן הַדָּבָר, מְעַנְיֵן מְאֹד. מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ לְגַמְרֵי. קֹדֶם תַּגִּיד לִי אֶת הָאָלֶף-בֵּית שֶׁל הַצִּפֳּרִים - לְאַט-לְאַט.' וְכָךְ נוֹדַע לָרוֹפֵא, כִּי לְבַעֲלֵי-הַחַיִּים שָׂפָה מִשֶּׁלָּהֶם, וְהֵם יוֹדְעִים לְדַבֵּר זֶה אֶל זֶה. 
















Loading...