פרק 3
אַבָּא נִכְנַס לַחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ, עָקַף אֶת הַמִּטָּה, וְעַל בְּהוֹנוֹתָיו פָּסַע לְעֵבֶר הָאָרוֹן הַצָּמוּד לַקִּיר. הוּא נָעַץ אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּמַּנְעוּל וְסוֹבֵב, וּבַעֲדִינוּת רַבָּה פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה. הוּא נֶאֱנַח וְחִיֵּךְ בְּאשֶׁר.
״בּוֹאוּ הַחוּצָה, יָפוֹת שֶׁלִּי,״ הוּא אָמַר. הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדָיו לְתוֹךְ הָאָרוֹן וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ זוּג כְּנָפַיִם תּוֹצֶרֶת בַּיִת.
״הֵן יְפֵהפִיּוֹת,״ הוּא אָמַר. הוּא הֵסִיר אֶת הֶחָלוּק וְעָטָה אֶת הַכְּנָפַיִם מֵעַל הַפִּיגָ׳מָה שֶׁלּוֹ. הֵן הָיוּ עֲשׂוּיוֹת מִנּוֹצוֹת וְחוּטִים וּפִסּוֹת שֶׁל חֻלְצוֹת יְשָׁנוֹת וּקְנֵי בַּמְבּוּק וְחוּטֵי בַּרְזֶל וְחוּטֵי תְּפִירָה וְקַרְטוֹן וְנוֹצוֹת וְנוֹצוֹת וְנוֹצוֹת. ״הֵן פָּשׁוּט יְפֵהפִיּוֹת! חַכּוּ עַד שֶׁלִּיזִי שֶׁלִּי תִּרְאֶה אֶתְכֶן.״
הוּא עָמַד עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתָיו. הוּא מָתַח אֶת זְרוֹעוֹתָיו. הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו. הוּא חָלַם שֶׁהוּא עָף כְּמוֹ סְנוּנִית, כְּמוֹ סִיס, כְּמוֹ נֵץ, גָּבוֹהַּ מֵעַל הַבַּיִת. וּבְעוֹד הוּא חוֹלֵם, מִישֶׁהוּ הֵחֵל לִקְרֹא בְּקוֹל בַּחוּץ.
״הַרְשָׁמָה לְתַחֲרוּת הַצִּפּוֹר הָאֱנוֹשִׁית! הֵרָשְׁמוּ לַתַּחֲרוּת הַגְּדוֹלָה לִבְחִירַת הַצִּפּוֹר הָאֱנוֹשִׁית!״
בַּתְּחִלָּה אַבָּא לֹא שָׁמַע, אַף שֶׁהַקּוֹל הָיָה רָם וְאַף שֶׁהוּא הִדְהֵד בָּרְחוֹב כֻּלּוֹ וְחָזַר וְהִדְהֵד מֵהַקִּירוֹת וּמֵהַגַּגּוֹת.
״חַכּוּ עַד שֶׁלִּיזִי תִּרְאֶה,״ הוּא שָׁב וְאָמַר. ״הִיא תִּהְיֶה גֵּאָה.״
הַקּוֹל הִרְעִים שׁוּב.
״הַהַרְשָׁמָה לְתַחֲרוּת הַצִּפּוֹר הָאֱנוֹשִׁית!״
״אָה?״ רָטַן אַבָּא. ״׳מָה זֶה?׳ הִיא תַּגִּיד, ׳זֶה אַבָּא שֶׁלִּי. נָכוֹן שֶׁהוּא אַבָּא מַדְהִים?׳״
הַקּוֹל הִרְעִים שׁוּב.
״הַהַרְשָׁמָה לְתַחֲרוּת הַצִּפּוֹר הָאֱנוֹשִׁית!״
הוּא רָץ לְעֵבֶר הַחַלּוֹן. מִחוּץ לְשַׁעַר הַגִּנָּה עָמַד אִישׁ גּוּץ. לוּחַ רִשּׁוּם הָיָה תָּחוּב בִּבְגָדָיו. בְּיָדוֹ אָחַז בְּרַמְקוֹל וְקֵרֵב אוֹתוֹ אֶל פִּיו.
״הַהַרְשָׁמָה לְתַחֲרוּת...״
אַבָּא פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן. ״הֵי!״ הוּא צָעַק. הוּא נוֹפֵף בְּיָדוֹ אֶל הָאִישׁ הַגּוּץ. ״אֲנִי, אֲדוֹנִי! אֲנִי!״
הָאִישׁ חָדַל מִלְּהַכְרִיז וְהֵרִים מַבָּטוֹ אֶל הַחַלּוֹן.
״אַתָּה?״ רָעַם קוֹלוֹ.
״כֵּן! אֲנִי! חַכֵּה רֶגַע, אֲדוֹנִי!״
אַבָּא דָּהַר בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת. הוּא הָדַף אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה וְצָעַק שׁוּב.
״אֲנִי! אֲנִי! אֲנִי!״
הָאִישׁ הַגּוּץ הוֹרִיד אֶת הָרַמְקוֹל.
הוּא נִכְנַס בַּשַּׁעַר וְעָבַר דֶּרֶךְ הַגִּנָּה, וְלוּחַ הָרִשּׁוּם תַּחַת זְרוֹעוֹ. הוּא נִכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה לַמִּטְבָּח. הוּא הִנִּיחַ אֶת הָרַמְקוֹל עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח. הוּא הֵרִים אֶת לוּחַ הָרִשּׁוּם. הוּא לִקֵּק אֶת קְצֵה הָעִפָּרוֹן שֶׁלּוֹ וְהִסְתַּכֵּל עַל אַבָּא. אַבָּא רָעַד. הַכְּנָפַיִם שֶׁלּוֹ רָטְטוּ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הוּא בְּקשִׁי נָשַׁם.
״טוֹב,״ אָמַר הָאִישׁ הַגּוּץ, ״אַתָּה רוֹצֶה לְהֵרָשֵׁם לַתַּחֲרוּת הַגְּדוֹלָה לִבְחִירַת הַצִּפּוֹר הָאֱנוֹשִׁית.״
״בֶּטַח!״ אָמַר אַבָּא. ״כְּלוֹמַר, כֵּן בְּבַקָּשָׁה, אֲדוֹנִי.״
״שְׁמִי מַר פּוּק,״ אָמַר הָאִישׁ.
״כֵּן, בְּבַקָּשָׁה, אָדוֹן מַר פּוּק,״ אָמַר אַבָּא.
מַר פּוּק בָּחַן אֶת אַבָּא, אֶת הַכְּנָפַיִם שֶׁלּוֹ, אֶת הַחֶדֶר. הוּא שָׁב וְלִקֵּק אֶת עֶפְרוֹנוֹ. הוּא הֵנִיף אֶת הָעִפָּרוֹן מֵעַל טֹפֶס רִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְהֻדָּק לְלוּחַ הָרִשּׁוּם.
״שֵׁם?״ הוּא שָׁאַל.
״גֵ׳קִי!״ עָנָה אַבָּא.
״גֵ׳קִי מָה?״
אַבָּא מִצְמֵץ. הוּא חָשַׁב עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁל הָאִישׁ. הוּא נִסָּה לְהִזָּכֵר. וְאָז הוּא עָנָה, ״קוֹרְאִים לִי גֵ׳קִי... צִפּוֹרִי.״
״אַתָּה בָּטוּחַ?״ שָׁאַל אוֹתוֹ מַר פּוּק.
״בֶּטַח!״ אָמַר אַבָּא. ״כְּלוֹמַר, כֵּן, אָדוֹן מַר פּוּק.״
מַר פּוּק כָּתַב בְּטֹפֶס הָרִשּׁוּם שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁהוּא כָּתַב הוּא מִלְמֵל, ״גֵ׳־קִי צִ־פּוֹ־רִי. מִקְצוֹעַ?״
אַבָּא שׁוּב מִצְמֵץ וְשׁוּב חָשַׁב וְנִסָּה לְהִזָּכֵר.
״מַר צִפּוֹרִי,״ הִתְעַקֵּשׁ מַר פּוּק לָדַעַת, ״מָה הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלְּךָ? בַּמֶּה אַתָּה עוֹבֵד?״
״אֲנִי אִישׁ־צִפּוֹר,״ מִהֵר אַבָּא לַעֲנוֹת. ״כֵּן. אֲנִי אִישׁ־צִפּוֹר. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁפַּעַם עָשִׂיתִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר, אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא מַמָּשׁ זוֹכֵר מָה זֶה הָיָה. אֲנִי אִישׁ־צִפּוֹר!״
מַר פּוּק לִקֵּק אֶת קְצֵה הָעִפָּרוֹן שֶׁלּוֹ. ״אִישׁ־צִפּוֹר,״ הוּא מִלְמֵל בְּעוֹדוֹ רוֹשֵׁם. ״וּמַהוּ אֶמְצָעִי הַהֲנָעָה שֶׁלְּךָ?״
אַבָּא נָתַן בּוֹ מַבָּט תּוֹהֶה. אֶמְצָעִי הֲנָעָה? מָה זֹאת אוֹמֶרֶת אֶמְצָעִי הֲנָעָה?
״הָא?״ הוּא רָטַן.
״מַהוּ אֶמְצָעִי הַהֲנָעָה שֶׁלְּךָ, מַר צִפּוֹרִי?״ שָׁאַל מַר פּוּק. ״אֵיךְ אַתָּה מִתְכּוֹנֵן לָעוּף?״
וְאַבָּא הֵבִין, וְטִלְטֵל בִּכְתֵפָיו וְהֵנִיף אֶת כְּנָפָיו לְעֵבֶר הַתִּקְרָה.
״בְּעֶזְרַת הַכְּנָפַיִם הָאֵלֶּה, כַּמּוּבָן,״ הוּא אָמַר. ״נָכוֹן שֶׁהֵן מַקְסִימוֹת, מַר פּוּק?״
הוּא טָפַח בִּכְנָפָיו מַהֵר יוֹתֵר. הוּא רָץ סְבִיב הַחֶדֶר.
״אַתָּה לֹא חוֹשֵׁב שֶׁהֵן נֶהֱדָרוֹת?״