ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
מי זה אבא שלי
כתבה: ציפי גון גרוס
אייר: רון לוין
הוצאת הקיבוץ המאוחד (2023)
110 עמ' לא מנוקד
נושא: להיות ילד במשפחה חד הורית
'זה לא שאבא שלי לא אוהב אותי. זה לא שאבא שלי לא נשבע לי שהוא אוהב. כבר אמרתי, אין לי אבא. האמת, אני גם לא יודע למה אין לי אבא. כשאני שואל, אמא אומרת לי, 'יש איש אחד בעולם שהוא אבא שלך. אבל אני לא יכולה להגיד לך יותר מזה. הבטחתי וזהו.' ואז לוחשת לי באוזן: 'במקום שנים.' שזה קיצור פרטי שלנו ל'אני אוהבת אותך במקום שניים, לפחות!' זה לא פשוט וזה מתסכל מאוד. אני מאוד רוצה לדעת פרטים על האבא הזה. אפילו אם הוא לא גר איתנו באותו בית...'
לעמית יש אמא שאוהבת אותו 'במקום שניים', וסבא, סבתא ודודים שאוהבים אותו מאוד. יש לו גם חברים טובים ואפילו חברות שמתפתחת לאט ובעדינות עם אביגיל מכיתתו. אך לעמית אין אבא, כלומר הוא מעולם לא שמע עליו או פגש בו. החידה אודות אביו, מלווה אותו וטורדת את מנוחתו. הוא בוחן עמיתים של אימו בצבא, ומנסה לזהות ביניהם תווי פנים הדומים לשלו. הוא מביט בקנאה במשפחות בהן יש אבא, אך השאלות: 'למה אין לי אבא' ו'למה אינו רוצה לפגוש בי', טורדות את מנוחתו. התעלומה מתחילה להתבהר לפני בר המצווה, אך השאלה מדוע אביו מתעלם מקיומו, תישאר בלתי פתורה. סיפור על עולמו הפנימי של עמית, המתאר בכנות וברגישות את מחשבותיו, חלומותיו והתמודדותו המורכבת עם היותו בן לאם יחידנית. סיפור אופטימי שמראה שגם כאשר הדברים אינם מושלמים בחיים אפשר להנות מהטוב והחסד המתקיימים בחיינו.
ציפי גון גרוס התייחסה כאן בשנית לנושא: משפחות בשינוי. ב 2015 יצא ספרה 'פעם היינו משפחה' בו כתבה על רגשותיהם המורכבים של ילדים שהוריהם החליטו להתגרש, וזכתה בפרס אקו'ם לספרות ילדים. בספר זה התמקדה בבן לאם יחידנית.
יעל פז