ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
הספרנית הקטנה בעולם
סיפורה של דיטה קראוס
כתבה: איריס ארגמןד
איירה: אביה כהן
הוצאת צלטנר (2023)
פעם הייתה ילדה שגרה בעיר פראג, בצ'כיה. היא גרה עם אמא ועם אבא שלה בבית נעים, ולמדה בבית ספר לא רחוק מביתה. יום אחד נגדעה שגרת חייה ועננים שחורים כסו את השמים אפילו השעון הגדול שעמד בכיכר הגדולה נדם. הילדה והוריה נלקחו ברכבת סגורה למקום אחר.
באחד הימים מצאה הילדה ספר מרופט, ליד פסי הרכבת. בהמשך הצליחה למצוא ספרים נוספים, אותם אספה, שמרה עליהם בהיחבא ומצאה בעזרתם נחמה קלה ואפשרות להתנתקות מהמציאות.. בוקר אחד נכנסה הילדה ל'בלוק הילדים', שם. היא פגשה את המדריך פרדי הירש, והראתה לו את הספרים שאספה והחביאה במעילה. פרדי הנלהב הציע לה להיות הספרנית במקום. הספרים היו עדות לקיומו של עולם אחר, אליו אפשר היה לברוח בדמיון מהמציאות שבה חיו.
זהו סיפור חייה של דיטה שטראוס. כשהייתה בת 13, נלקחה עם הוריה לטרזיינשטט וממנו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נפטר אביה. דיטה ואמה עברו לבירקנאו ושם פגשה את פרדי הירש, מדריך, ספורטאי ומחנך .משם הן נשלחו לעבודות כפייה בצפון גרמניה ולבסוף לברגן בלזן, עד לשחרור. האם נפטרה חודשיים אחר כך. דיטה נישאה לאוטו שטראוס, מדריך אחר שפגשה ב'בלוק הילדים', ועלתה אתו ועם בנם הבכור לארץ ישראל. סיפורה המלא של דיטה, התפרסם בזכות ספרו של העיתונאי והסופר הספרדי אנטוניו איטובה, ״הספרנית מאושוויץ״ (2011)
איריס ארגמן בחרה שלא להכניס לסיפור את המילים שואה, מחנה השמדה, מוות, חיילים, תאי גזים... המילה: מלחמה, מופיעה רק בסוף הסיפור כשאנשים קראו: 'המלחמה נגמרה', אך גם ללא שימוש במילים אלה, היטיבה להכניס את הקורא לאווירה המעיקה של התקופה.
איוריה של אביה כהן מתניידים בין החיים במחנה לחיים מחוצה לו, במעברים בין צבעוניות כהה ומכבידה, לצבעוניות בהירה וקלילה, בהצבת הדמות בבדידות לעומת הצבתה עם דמויות נוספות במרחב ובאמצעות הבעותיה המתחלפות של דיטה.
יעל פז
כתבה: איריס ארגמןד
איירה: אביה כהן
הוצאת צלטנר (2023)
פעם הייתה ילדה שגרה בעיר פראג, בצ'כיה. היא גרה עם אמא ועם אבא שלה בבית נעים, ולמדה בבית ספר לא רחוק מביתה. יום אחד נגדעה שגרת חייה ועננים שחורים כסו את השמים אפילו השעון הגדול שעמד בכיכר הגדולה נדם. הילדה והוריה נלקחו ברכבת סגורה למקום אחר.
באחד הימים מצאה הילדה ספר מרופט, ליד פסי הרכבת. בהמשך הצליחה למצוא ספרים נוספים, אותם אספה, שמרה עליהם בהיחבא ומצאה בעזרתם נחמה קלה ואפשרות להתנתקות מהמציאות.. בוקר אחד נכנסה הילדה ל'בלוק הילדים', שם. היא פגשה את המדריך פרדי הירש, והראתה לו את הספרים שאספה והחביאה במעילה. פרדי הנלהב הציע לה להיות הספרנית במקום. הספרים היו עדות לקיומו של עולם אחר, אליו אפשר היה לברוח בדמיון מהמציאות שבה חיו.
זהו סיפור חייה של דיטה שטראוס. כשהייתה בת 13, נלקחה עם הוריה לטרזיינשטט וממנו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נפטר אביה. דיטה ואמה עברו לבירקנאו ושם פגשה את פרדי הירש, מדריך, ספורטאי ומחנך .משם הן נשלחו לעבודות כפייה בצפון גרמניה ולבסוף לברגן בלזן, עד לשחרור. האם נפטרה חודשיים אחר כך. דיטה נישאה לאוטו שטראוס, מדריך אחר שפגשה ב'בלוק הילדים', ועלתה אתו ועם בנם הבכור לארץ ישראל. סיפורה המלא של דיטה, התפרסם בזכות ספרו של העיתונאי והסופר הספרדי אנטוניו איטובה, ״הספרנית מאושוויץ״ (2011)
איריס ארגמן בחרה שלא להכניס לסיפור את המילים שואה, מחנה השמדה, מוות, חיילים, תאי גזים... המילה: מלחמה, מופיעה רק בסוף הסיפור כשאנשים קראו: 'המלחמה נגמרה', אך גם ללא שימוש במילים אלה, היטיבה להכניס את הקורא לאווירה המעיקה של התקופה.
איוריה של אביה כהן מתניידים בין החיים במחנה לחיים מחוצה לו, במעברים בין צבעוניות כהה ומכבידה, לצבעוניות בהירה וקלילה, בהצבת הדמות בבדידות לעומת הצבתה עם דמויות נוספות במרחב ובאמצעות הבעותיה המתחלפות של דיטה.
יעל פז