לֶיְלָה
כתבה ואיירה: גליה ברנשטיין
מאנגלית: שוהם סמית ואמנון כץ
הוצאת כנרת - 2023 (2023)
לילה היא קופיפה קטנה המשתייכת לשבט בבונים גדול וקולני, שעוטף אותה באהבה ובתשומת לב רבה, אך אלה מכבידים עליה. היא בורחת, כדי למצוא מרחב פחות צפוף ופחות רועש ומחפשת מקום שבו לא תשמע, לא תראה, ולא תריח את משפחתה הענפה. בדרכה היא פוגשת בלטאה שמלמדת אותה לעשות שום דבר, למצוא את השקט בתוך עצמה וליהנות מבטלה, עד שמגיע ערב ולילה
מתגעגעת למשפחתה...
'כדי לא לעשות כלום עליך לשבת בלי לזוז. להרגיש את השמש מחממת אותך. להקשיב לעלים המתנועעים ברוח ולחרקים שמזמזמים באויר, ולחשוב על כלום. זהו ועכשיו, תעצמי עיניים...'
פתגם אפריקאי עתיק אומר 'צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד', ואכן, זה מה שקורה בשבט של לילה, כולם דואגים, כולם מטפלים, כולם מתעניינים, וההמולה רבה. בתהליך של התבגרות לומדת לילה ליהנות משני העולמות. כשהיא זקוקה להפוגה, היא חוזרת אל הלטאה, מתנתקת, נרגעת וחוזר
חלילה.
סיפורים רבים נכתבו לפעוטות על דמויות צעירות שיצאו למסע, כדי להתרחק מביתן, ובדרכן פגשו דמויות, שעזרו להן להכיר את עצמן ואת סביבתן והן חוזרות לביתן רגועות ושלוות יותר (איה פלוטו, האפרוח שהלך לחפש אם אחרת...). לילה הפעוטה מצטרפת לחבורה אהובה זו ומאזינים צעירים
יוכלו להזדהות עם דמותה מלאת התום הילדותי.
לפני שקראתי את הסיפור, הבחנתי באיורים, שמשכו את תשומת ליבי. איורי הספר מתאימים לפעוטות, שישמחו לדפדף ולעקוב בעזרתם אחר הסיפור. האיורים נראים טבעיים לדמות ולעלילה, הבעות הפנים המשתנות באופן משעשע וגווני האדמה החוזרים לאורך הסיפור, מתחברים לדמות ולמרחב בו היא חיה.
כתבה ואיירה גליה ברנשטיין, המתגוררת בניו יורק. היא מספרת שאהבה חיות בטרם למדה ללכת, ותמיד רצתה ללמוד לצייר אותן. בשנת 2018, ראה אור ספרה הראשון: 'אני חתול' (בעתיד ייצא לאור בישראל). 'לילה' הוא ספרה השני. הרעיון לספר נולד בביקור בגן החיות שבברוקלין. שם הבחינה בקופיף תינוק שעשה את צעדיו הראשונים וקיבל מבני שבטו תשומת לב רבה, ממש כפי
שקורה אצלנו, בני האדם. סיפור משעשע.
יעל פז