ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
לא מדברות עם אנה
כתבה: לידר הראל
איירה: אפרת ברונשטיין
הוצאה: הקיבוץ המאוחד (2022)
195 עמודים
אנה כל כך רצתה לחזור לבית הספר שבקיבוץ. כל כך רצתה לחזור ולהיות עם חברתה נטע. אך דווקא כשזה קרה, חל קרע וכגודל הציפייה, כן גודל המרחק שנוצר ביניהן. 'אם מישהו היה מספר לאנה שהחברה הכי טובה שלה תהיה זו שתכאיב לה יותר מכולם, היא לא היתה מאמינה. זה היה כמעט כמו להאמין שהשמש זורחת בלילה ושוקעת ביום, או שכדור הארץ משולש'.
כך מתחיל סיפורן של אנה ושל נטע, סיפור שראשיתו בחברות עמוקה ובהמשכו נפערת תהום בין השתיים. מילדה אהודה ומעורבת, הופכת אנה בהדרגה לילדה 'שקופה'. אמנם לא הכריזו על חרם גלוי עליה, אבל בהדרגה, היא הופכת לילדה שלא רואים וקולה (גם כשהיא מנסה להשמיעו), אינו נשמע. 'חרם שקט' הוא מצב מתעתע וקשה להוכחה. איש אינו מכריז עליו בגלוי, אין הצקות ולא השפלות מפורשות. לכן קשה למבוגרים לאתר אותו וקשה לילד לקלוט את ממשותו. אפשר לחשוב שהוא פרי דמיון.
לידור הראל שזה ספרה הראשון, כתבה על נושא כאוב. בכל כיתה נמצאות נטע, נעמי או דניאל, ובכיתות רבות נמצאת גם אנה. הסיפור כתוב מנקודות מבטן של שתי הגיבורות. הקוראים/ות יכולים להזדהות עם הכאב של אנה, אך גם קולה של נטע נשמע, על מורכבות קשייה עם עצמה, עם משפחתה ועם חברותיה. סיפורן נחשף ברגישות והילדים מתוודעים למורכבויות אלה.
בסיפור בא לידי ביטוי נתק תקשורתי המתקיים בין ילדים למבוגרים, המתנהלים בעולמות מקבילים. גם הפתרון אינו מושלם, אף שישנם רמזים לתחילתה של חברות חדשה, ולאפשרות של השלמה.
יעל פז