הבנר
כתבה: פטרישיה מֶקְלַקְלֶן
איורים: מרק בָּטָווֹן
מאנגלית: גליה אלוני-דגן
כתר 2019
53 עמוד, מנוקד
'הוא מסתדר עם אנשים?' שאלה אמא שלי.
'כן,' ענה דוד אברטון.
'הוא נובח?' שאל אבא שלי.
'רק כשהוא רוצה,' אמר דוד אברטון.
'יש משהו שאבנר לא עושה?' שאלתי.
'כן,' אמר דוד אברטון. 'הבנר לא נושך.'
'אז אני מאמצת אותו!' אמרתי. 'תודה רבה!'
יום אחד דפק הדוד האהוב של ניקי בדלת, והביא איתו כלב חום גדול מאוד קשור ברצועה. הדוד הסביר שמכיוון שעליו להרבות בנסיעות בעולם, הבנר מעדיף להישאר עם ניקי. הדוד הוכיח למשפחה המסויגת-משהו שהבנר הוא 'הכלב החכם ביותר בעולם כולו', שהוא מסתדר עם אנשים ואינו נושך, וניקי הסכימה בשמחה לאמץ את הכלב. הבנר התגלה ככלב חביב ומלא רצון טוב, ואף על פי כן סיפק לא מעט אתגרים וכאבי ראש למשפחה. בפרק השני של הספר הבנר בורח מהבית, בפרק השלישי הוא מתחיל 'ללמוד' בבית הספר של ניקי, ובהמשך הספר הוא אפילו מאמץ תינוקת; גורת חתולים שמצא ברחוב והביא הביתה!
בספר הדק חמישה פרקים; כל פרק מוקדש לאפיזודה חביבה ומשעשעת בחייו של הבנר אצל המשפחה שאימצה אותו. בכל כפולה לפחות איור אחד, והטקסט בכל עמוד תופס שלוש עד עשר שורות קצרות. בזכות זאת הספר מתאים מאוד לקוראים בראשית דרכם.
שמו של הספר במקור, Barkus, נגזר מ- bark, נביחה באנגלית. השם העברי שבחרה המתרגמת גליה אלוני-דגן, הַבְנֵר, קורץ לשם המקראי 'אַבְנֵר' ורומז לקול הנביחה של הכלב העברי: הב-הב!
על פטרישיה מקלקלן, סופרת אמריקנית (1938) המוכרת לקוראים בישראל בעיקר בזכות ספרה עטור השבחים שרה, פשוטה וגבוהה, קראו בדףדף.
'הבנר והחתלתולה עשו הכול יחד.
כשהבנר ישב, גם התינוקת שלו ישבה.
כשהבנר הסתובב סביב עצמו,
גם התינוקת שלו הסתובבה סביב עצמה.
כשהבנר קפץ על הספה, אפילו שאסור לו,
גם התינוקת שלו קפצה על הספה, אפילו שגם לה אסור.'
ספרים מאותו מדף:
כלבים לא רוקדים בלט, מאת אנה קמפ
דוקטור אף וזנב, מאת יעל גובר
ארתור, מאת אמנדה גרהם
ג'ונם, מאת צדוק צמח
גיבור, מאת מיה סביר
מה נעשה עם ג'ינג'ר, מאת חיה שנהב
מחלת הגעגועים של סולי, מאת נורית זרחי
הבנר מתאים למאזינים מגיל שלוש ולקוראים עד גיעל שבע.
נירה לוין