כתבו: נתן ויעל גובר
איורים: נועם נדב
כנרת 2019
28 עמוד, מנוקד

'היו לאֵמִיר מגפיים מפוארים, משובצים באבני חן נוצצות, ואתם ועם חייליו שרכבו על סוסים פראיים הוא נלחם ונלחם, עד שעָיַף. וגם מגפיו עייפו. יום אחד ראה משרתו שהאֵמִיר עצוב. שאל אותו, 'אֵמִיר מכובד, מדוע הנך עצוב?'
השיב לו האֵמִיר, 'ראה את מגפיי, כבר קרועים ובלויים מרוב מלחמות, ואין בכל הסביבה סנדלר שיידע לתקן מגפיים כאלה.'
אמר לו משרתו, 'אדוני האֵמִיר, אל תדאג. שמעתי שבכפר קטן ליד העיר רבת עמון גר סנדלר מומחה מירושלים. אולי יידע מה לעשות במגפיך הבלויים'.'

מיד שלח האֵמִיר להביא אליו את הסנדלר. עמד היהודי מירושלים עמד מול האֵמִיר, 'בלא פחד ומורא, ולא משתחווה, כי אסור ליהודי להשתחוות לאיש'. אומץ לבו של הסנדלר היהודי מצא חן בעיני האֵמִיר והוא הפקיד בידיו את המגפיים. כשבחן הסנדלר את המגפיים, הבין שהם בלויים משאפשר יהיה לתקנם, והבטיח לאֵמִיר שיתפור לו מגפיים חדשים, טובים כמו הישנים, ואף הם 'ירשרשו עם כל צעד'.
הבטיח וקיים. המגפיים החדשים היו מעל ומעבר לציפיותיו של האֵמִיר, והאֵמִיר גמל לסנדלר בעין יפה. אבל אין זה סופו של הסיפור; המשכו בנדיבות, בחמלה, ברגישות ובאנושיות – הן מצד הסנדלר היהודי הֶעָנָו והן מצד האֵמִיר המוסלמי רב-המעללים והתהילה.

הסיפור על האֵמִיר והסנדלר נתון בתוך סיפור מסגרת, שגיבוריו שניים; המספר, הפותח בגוף ראשון את הספר ומזמין את הקוראים לימי ילדותו, וסבו של המספר באותם ימים רחוקים: 'כשהייתי ילד, סבא שלי גר בירושלים ואני בתל אביב, ותמיד התגעגעתי אליו מאוד [...] אבל יותר מכול אהבתי לשמוע את הסיפורים שסיפר לי. סיפורים על גיבורי התנ'ך ועל ירושלים ועל מלחמות, וגם סיפורים מצחיקים'. את הסיפור על המגפיים סיפר סבא לנכדו כשביקרו בשוק מחנה יהודה בירושלים. מיד אחרי סופו הטוב של הסיפור, שאין בו מנצח ומנוצח אלא שני גיבורים מרוצים, סבא מתמתח בכיסאו, שולח את רגליו קדימה ושולי מכנסיו מתרוממים מעט – 'ומה ראיתי? מגפיים נוצצים, מבריקים, עם קישוטים מוזהבים'. וכשסבא נעמד והחל לרקוע ברגליו – 'מה שמעתי? רשרוש דקיק!'. כך מגלה הנכד שסבו הוא הוא הסנדלר שהמגפיים שתפר הצילו את ירושלים.

הסיפור האופטימי הזה חסר חלק ממאפייני הסיפור העממי; למשל, העימות בין הגיבורים הוא מעודן ורגעי, אין בו מאבק דרמטי בין הטוב לרע או בין החזק לחלש והוא נמנע מלֶקַח ומהטפת מוסר; לעומת זאת יש בסיפור קריצות מעודנות של הומור, לשונו הכתובה הולמת טקסט המושמע בעל פה, והחשוב ביותר – במקום תמונת ניצחון מפארת נשמרות בו ההגינות והשוויוניות ביחסם של שני הגיבורים זה לזה וניכרת ההערכה ההדדית על אף הבדלים במעמדם.

על פי הכיתוב שעל גב הספר, המגפיים שהצילו את ירושלים נמנה עם סיפורי המשפחה של נתן גובר, מורה לספרות ומרצה לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית, ואביה של יעל גובר, עורכת ותיקה בהוצאת כנרת. ספר הביכורים של יעל גובר דוקטור אף וזנב זכה זה לא כבר בפרס דבורה עומר לספרות ילדים לשנת 2018.

המגפיים שהצילו את ירושלים מתאים לבני חמש עד שבע.
נירה לוין