כתבה: יעל איכילוב
איורים: ליאורה גרוסמן
עם עובד 2018
30 עמוד, מנוקד

'עמליה הכירה בצלים.
היא חשדה בהם,
כי הם תמיד הרסו את הטעם של הסלט.
אבל הבצל הזה לא היה דומה לאף אחד מהם.
הוא לא היה ירוק ולא היה סגול.
הוא היה גדול מאוד וקשה ולא היה לו ריח.
'זה לא בצל,' היא קבעה.'

בשעת משחק בגן הציבורי עמליה מבחינה בבצל, ופונה למכריה בגן כדי לברר את טיבו. חנה, שידיה מלאות סלים ושקיות, הודיעה ש'זה לא בצל רגיל שאוכלים, זה בצל שיגדל ממנו משהו אחר', שניים אחרים בחנו את הבצל בעניין, ואדון לאון פסק: 'תצטרכי לחכות ולראות, עמליה'. אבא עזר לעמליה לטמון את הבצל בעציץ, וההַמְתָנה התחילה. יום אחר יום נבחנה סבלנותה של הילדה. פעם השמיעה קול מחאה, פעם ניסתה לפייסו בשיר ובריקוד, פעם החליטה להתעלם מעיקשותו של הבצל, עד שלבסוף הצמיח הבצל עלים חדשים. אבל איזה צמח הוא? עמליה הוציאה את העציץ לטיול בגן הציבורי, והמכרים שבו וקבעו: 'לחכות ולראות.'
בו-בזמן, עוד דבר מבשיל והולך בבית של עמליה. בתחילת הסיפור נראים באיורים רק אבא ועמליה, רק שניהם מטפלים בבצל ובעציץ. אחרי כפולות אחדות מופיעה באיור גם אמא היושבת עם אבא ועמליה במסעדה. המאזינים הצעירים אולי יתהו על תפקידה של אמא במשפחה הזאת, אבל סביר להניח שלא יבחינו בכרס הקטנה שהיא נושאת, ובהשתאותו של המלצר למראה אמא הטובלת מלפפון חמוץ בריבה. באיור הבא נראה אבא מרכיב מיטת תינוק. כמו המאזינים הצעירים, גם עמליה איננה מבינה את משמעותם של הרמזים האלה; היא עסוקה רק בבצל הסרבן שלה. עד סוף הסיפור אמא ממשיכה להופיע רק באיורים ונראה שהיא מתעניינת בעצמה בלבד. כשהבצל מצמיח עלים ראשונים עמליה מבינה שעוד מעט אפשר יהיה לדעת איזה מין צמח יצמח ממנו, אבל איננה יודעת שעוד מעט אפשר יהיה גם לדעת גם מה צומח בבטן של אמא. ובתוך כך, באיורים לאורך הסיפור הולכת ומתרחבת נוכחותם של צמחים ופרחים סביב עמליה; הם מצוירים על חולצתה, על הסרט בשערותיה, בתמונות שעל קירות המסעדה, על הווילונות בבית ועל המזוודה שאמא לוקחת לבית החולים.

בסופו של דבר, שני נסים מתרחשים בעת ובעונה אחת במשפחה הקטנה: הבצל של עמליה שטופל בידיים אוהבות הצמיח עלים ופרחים, והמשפחה הקטנה הצמיחה תינוק (והוצפה בזרי פרחים). ההיריון המתקדם מיוצג רק באיורים, כדי להדגיש את היותו סמוי מעיני הקטנטונת שאת חייה הוא עתיד לשנות. המבוגרים המקריאים ויתכן שגם חלק מהמאזינים יבינו, יחייכו, וישמחו לגלות באיור האחרון שעמליה לקחה על עצמה פרויקט חדש: התינוק. לסיום יוכלו הקוראים להרהר בשאלה מדוע בחרה המאיירת ליאורה גרוסמן להצמיח מהבצל צמח אימתני ורעבתן שכולו לסתות.

יעל איכילוב היא סופרת ישראלית הכותבת למבוגרים ולילדים. על המאיירת ליאורה גרוסמן קראו במדור המאיירים בדףדף.

ספרים מאותו מדף:
הגן הסקרן מאת פיטר בראון
זרע של גזר מאת רות קראוס
פלורט, מאת אנה ווקר
עץ הספודילה, מאת יעל מדיני
העציץ הריק, מאת דמי

עמליה מגדלת בצל לא רגיל מתאים לבני שלוש-ארבע.
נירה לוין