שירים לילדות נבונות

כתב: מאיר ויזלטיר
איורים: זויה צ'רקסקי-נאדי
אחוזת בית הוצאה לאור 2018
34 עמוד, מנוקד

'מֵחַלּוֹנִי שֶׁבְּלוֹנְדוֹן הָעִיר
(שֶׁתָּמִיד קְצָת רָטֹב בָּהּ,
תָּמִיד קְצָת קָרִיר,
תָּמִיד קְצָת אָפֹר
וְתָּמִיד קְצָת עָנָן),
נִשְׁקֶפֶת חָצֵר אֲחוֹרִית
מֻקֶּפֶת גָּדֵר כְּלוֹנְסָאוֹת וְחוֹמַת לְבֵנִים
                                     אַדְמוֹנִית.

וְעַל חוֹמַת הַלְּבֵנִים הַיְּשָׁנָה
מִתְרוֹצֵץ לוֹ חָתוּל בְּרִיצָה מְשֻׁנָּה:
פּוֹסֵעַ, עוֹצֵר, מִסְתּוֹבֵב הֶחָתוּל,
שׁוֹלֵחַ לְמַטָּה מַבָּט דֵּי בָּהוּל,
רֹאשׁוֹ מְשַׁלְשֵׁל וּפִתְאֹם נָס לִבְרֹחַ,
דְּבַר-מָה בֶּחָצֵר לֹא נוֹתֵן לוֹ מָנוֹחַ.
...'

בהמשך השיר מתברר כי החתול שלכד את תשומת לבו של המשורר 'נִטְרָד וְנִרְעָשׁ' למראה אננס, אותו פרי 'עֲסִיסִי וְזָהֹב וּמֻפְלָא' שהובא לחצר האחורית של חנות ירקות. בהיותו חתול לונדוני, עיר 'שֶׁתָּמִיד קְצָת רָטֹב בָּהּ, / תָּמִיד קְצָת קָרִיר, / תָּמִיד קְצָת אָפֹר', נמשך לבו של החתול להבטחת השמש והאור הגלומה ב'פְּרִי הַזָּהָב', אך בסופו של דבר נאלץ להשלים עם המציאות הגשומה, ומיהר לפתח הבית 'לִמְצֹא חֲמִימוּת וְלָלֹק קְצָת חָלָב'.

שירים לילדות נבונות כולל ארבעה עשר משיריו של מאיר ויזלטיר לקוראים צעירים, שירים הרואים אור שנים רבות אחרי שנכתבו לבנותיו של המשורר, כשהיו ילדות. כמו השיר על החתול הלונדוני, גם האחרים מבטיחים לילדים הנאה מרובה – מן הסיפור, מן ההומור הנרמז או הגלוי ומן והצחוק המתגלגל בהם, מהלגלגנות-ברוח-טובה הנשמעת פה ושם, מהנופך האיגיוני, ממשחקי המילים ומהמצלול. חלק מהשירים יעוררו בקוראים הצעירים חמלה, תחושת הזדהות ואולי גם ספקות ושאלות גדולות.
אלה מהמבוגרים המקריאים שיראו אל מעבר לתוכן המילולי של חלק מהשירים ויתבוננו בהם כמטפורות, אולי ייסחפו להרהורים קיומיים ולמחשבות על האיוולת שבמאבקי כוח, על תשוקות כמוסות, על כוחם של הפְּשרה ושל קוצר היד.

קולו של מאיר ויזלטיר בשיריו אלה לצעירים – תחילה לבנותיו ועתה לילדים באשר הם – נשמע מפויס וצלול, פשוט וכובש לב. לצד התנועה בין שירי שטות לשירים שבהם הוא מתבונן בחיים עצמם, ולצד המאפיינים הסיפוריים שבשירים, בולטים המרכיבים המוזיקליים בשיריו; החריזה, המשקל הסדוּר והמצלול ככלי פואטי. ויזלטיר פונה אל הילדים בגובה העיניים ו'מדבר' אליהם מנקודת מבטו של מתבונן וחושב; אינו מייעץ ואינו ממליץ, מרשה לעצמו ליהנות הן מרוח שטות והן מסימני שאלה ומכבד את היכולת של הילדים לקרוא ולהבין בדרכם.

הרהור על אז ועכשיו: אחד מהשירים בספר, 'הָיָה לִי בָּלוֹן גָּדוֹל', מתכתב עם 'דָּנִי גִּבּוֹר' הקלאסי של מרים ילן-שטקליס (ראה אור ב'דבר לילדים, ב- 1943); בעוד דני של שטקליס שופך דמעות עֶלְבּוֹן לאחר ש'נוּרִית אָכְלָה הַתַּפּוּחַ / הַפֶּרַח [הכחול] זָרְקָה בֶּחָצֵר / הָלְכָה לְשַׂחֵק / עִם יֶלֶד אַחֵר' – הדובר של ויזלטיר, שנתן את הבלון [הכחול] שלו לשוֹש – 'עַכְשָׁו כְּבָר אֵין לִי בָּלוֹן בִּכְלָל / [...] / כִּי כְּלוּם לֹא קִבַּלְתִּי מִשּׁוֹשׁ' - אינו מתלונן ואינו מסגיר רגשות, אולי מסתפק בתהייה בינו לבין עצמו על מה שאירע.

הספר נפתח במונולוג של מאיר ויזלטיר, המספר איך ולמי נכתבו השירים ומקדיש אותם לשתי בנותיו ולשלוש נכדותיו. חותמת את הספר כפולה המציגה את דיוקנאותיהם של ויזלטיר ושל המאיירת זויה צ'רקסקי-נאדי (שני הציורים הם מעשה ידיה) ומוסרת פרטים על חייהם ועל הישגיהם האמנותיים.

מאיר ויזלטיר הוא משורר, מתרגם, מסאי ועורך ישראלי. נולד בברית המועצות ב-1943, עלה ארצה עם משפחתו ב-1949.
זויה צ'רקסקי-נאדי היא ציירת ישראלית. עלתה מאוקראינה ב- 1976 וחיה עם משפחתה ביפו. מציגה את יצירותיה בתערוכות בארץ ובעולם. ציוריה בספר, המאופיינים בקונטור בולט (קו מתאר), במיעוט פרטים ובאקספרסיביות צבעונית, ממחישים את הסביבה השירית ולעיתים מרחיבים אותה בפרשנות רגישה.

שִׁיר עֶרֶשׂ
רֹאשׁ רֹאשׁוֹן חָכָם וְטִפְּשׁוֹן,
רֹאשׁ רֹאשׁוֹן עֲנָק וּפִצְפּוֹן,
רֹאשׁ רֹאשׁוֹן סַנְטֵר וְאִישׁוֹן,
רֹאשׁ רֹאשׁוֹן, שֵׂעָר וְלָשׁוֹן,
רֹאשׁ רֹאשׁוֹן, תּוּגָה וְשָׂשׂוֹן,
רֹאשׁ רֹאשׁוֹן עָיֵף, שְׁכַב לִישׁוֹן.

שירים לילדות נבונות ישמח ילדים וילדות מגיל חמש, וגם את הוריהם ומבוגרים אחרים.
נירה לוין