כתב: רן כהן-אהרונוב
אייר: יניב שמעוני
התו השמיני וכנרת זמורה-ביתן 2018
76 עמוד, מנוקד

'אני חושב שמאיה צודקת. זה לא הוגן שאיתי לא יוכל ללמוד אתנו ב'רבין', ולא הגיוני שבגלל שאין כיתת חינוך מיוחד אצלנו, הוא צטרך לנסוע רחוק. חוץ מזה, למה בכלל צריך כיתת חינוך מיוחד? בטח יש פתרון אחר שהוא לא הפרדה והרחקה. כשאיתי אתנו אנחנו לא שמים אותו בבֵית עץ מיוחד, נכון? אז למה בבית ספר כן? חייבים למצוא פתרון אחר.'

אחיו הקטן של אמיר נמצא בלתי מתאים ללימודים בבית ספר רגיל, ובהסכמת הוריו נשלח ללמוד בכיתה 'קטנה', כלומר כיתה שלומדים בה רק תלמידים מעטים שמום שהם מתקשים להשתלב ולהתקדם בכיתה רגילה. חבורת בית העץ מכירה היטב את איתי; לעתים קרובות הוא מתלווה לאמיר ומבלה את שעות אחר הצהריים עם ילדי החבורה בבית העץ שלהם. הם יודעים שאיתי האוטיסט הוא ילד 'שונה', או 'לא רגיל': 'אין לו חברים כי הוא לא מצליח לתקשר עם ילדים,' מסביר אמיר לחבריו, 'וכששואלים אותו משהו הוא בדרך כלל לא עונה, או שהוא חוזר על השאלה, ובטח שמתם לב שהוא לא מסתכל לכם בעיניים'.

הספר בנוי כמעין רשומון - רצף של מונולוגים הנמסרים מנקודות המבט האישיות של הילדים - ומציגים גם עמדות של מבוגרים וילדים שמחוץ לחבורה. מאיה הסובלת מהפרעת קשב בטוחה שהמסגרת הרגילה תיטיב עם איתי כפי שהיטיבה איתה, ונחושה בדעתה שצריך להשאיר את איתי בבית ספר הרגיל. ערן מסכים עם מאיה, וזוכר שכשהוריו התגרשו תמיכת החברים בבית הספר עזרה לו מאוד. אמיר מצר על כך שאחיו ילמד בכיתה קטנה, אבל לא בטוח שהוא מתאים לחינוך הרגיל. גם ליואב יש ספקות; אם איתי יישאר בבית הספר הרגיל, אולי הקולות שהוא משמיע לעיתים יפריעו לילדים ה'רגילים' ללמוד? והאם יש לילדים בגילם זכות להתערב? ילדי בית העץ מחליטים להעלות את הנושא לסדר היום של כלל התלמידים, המורים וההורים בבית הספר. הם מציעים פתרונות שונים, מחליטים על צעדי מחאה ויוזמים מהלכים שעשויים לעזור לאיתי ולילדים שקשיהם דומים.

המספֵּר, באמצעות קולותיהם של ילדי החבורה, מציף סוגיה חינוכית-אתית, שההֶקשר החברתי והשדה הסמנטי-מושגי שלה רחוקים מעיניהם וממעורבותם של תלמידים בבית הספר היסודי. ספק אם הסיפור משקף מציאות, אבל הוא ללא ספק מבקש לעורר בקוראים הצעירים מודעוּת ותחושת מעורבות ואחריות, ולדרבן אותם לתת את דעתם על הילדים ה'שקופים', אלה שגם כשהם נשארים במסגרות החינוך הרגילות – אינם נראים.

הרהור על עריכה: מיקום המונולוגים על רצף הזמן תמוה; מן המונולוג של שָׁנִי (מונולוג ראשון) עולה שאיתי כבר לומד בכיתה א בבית ספר אחר ('הם כבר עלו להביא את איתי מהכיתה', עמ' 6), אבל לפי המונולוג השני, של אמיר, איתי עדיין לומד בגן ('הוא יתחיל כיתה א, אבל לא בבית ספר 'רבין'.' (עמ' 10). סדר זה של הדברים יוצר תמונה עמומה ותחושה של בלבול.

ילד לא רגיל הוא השלישי בסדרה ילדי בית העץ, שגיבוריה מציבים לעצמם אתגרים סביבתיים-חברתיים בקהילה. קדמו לו הספרים ילדי בית העץ – מבצע חורשה (על הצלת עצים שנגזרה עליהם כריתה) ו-ילדי בית העץ – לשחרר את כפיר (על חמור מוכה שזוכה למקלט חם ובטוח). ספרי הסדרה הם חלק מפרויקט רב-תחומי רחב שיזמו האחים רן ויאיר כהן אהרונוב וכלולים בו גם אלבום, הצגה ומופע.

ילדי בית העץ מתאים לבני שבע עד תשע.
ד'ר נירה לוין