כתבה: יעל גובר
איורים: איה גורדון-נוי
כנרת 2017
24 עמוד, מנוקד

'גיא היה חולה.

הוא שכב על הספה בסלון
והיה עצוב ומסכן.
סבתא מיהרה והביאה לו מרק,
אבל החום לא ירד.

והראש כאב.

סבא הכין לו תה ממותק,
אבל החום לא ירד.

והגרון צרב.'

סבתא וסבא, אמא ואבא - כולם נזעקים לעזור לגיא השוכב חולה במיטתו, אבל החום אינו יורד, הגרון צורב וגיא מרגיש רע. רק אחת מבני המשפחה, הכלבה יויו, יודעת בחוש מה עליה לעשות. היא קופצת ועולה על מיטתו של גיא, מצטנפת לצדו ומחכה. 'שלחה מבט מלא אהבה / ולא זזה מהספה. / אפילו לא טיפה'. יויו סבלנית, אין לה ספקות, היא במקום הנכון. כשהיא שוכבת ליד גיא מתחולל השינוי: אחרי שינה עמוקה וארוכה גיא מתאושש, אוכל ושותה, מלטף בחיבה את הכלבה שלו, והנה גם אין חום. רק אז יורדת יויו ממיטתו של גיא וחוזרת לשגרה. 'שיחקה מסירות בכדור-גרב / והלכה לאכול ארוחת ערב.'

יעל גובר מצליחה לספר סיפור קטן ומעודן לקטנטנים. המסגרת התמטית כבר מוכרת למאזינים וכך גם הסביבה הסמנטית של הסיפור. המילים כמעט כולן יום-יומיות ומשמשות במשמעות המילונית המדויקת שלהן. המבנים התחביריים פשוטים או מחוברים, חלקם קצרים מאוד וחוזרים יותר מפעם אחת. החריזה נוכחת אך מאופקת ומשתפת פעולה עם הטקסט המדוּד ועם השֶׁקֶט סביב הילד החולה. היעדר דיבור ישיר מגביר גם הוא את השקט בסיפור. ביטויים שיש להם שכבת משמעות נוספת פונולוגית-מצלולית מופיעים כולם בסמיכות ליויו הכלבה, מתארים את הקרבה הפיזית שבין גיא ליויו ('רגל מבצבצת דגדגה בזנב' ועוד) ורומזים על הקרבה הרגשית בין השניים.
את הרגשתו של גיא ואת רגשותיו מיטיבים לתאר איוריה בסגנון קולאז' של איה גורדון-נוי. ניכרים בהם חולשתו של החולה, הפסיביות שמכתיבה המחלה, דאגתה-תמיהתה של הכלבה, הרגיעה בעקבות נוכחותה המיטיבה והחיוניות המאירה את פניו של גיא כשהוא מחלים.

זהו ספרה הראשון של יעל גובר, עורכת ותיקה ומנוסה של ספרי ילדים ונוער.
איה גורדון-נוי היא מאיירת ישראלית שעיקר עיסוקה באיור ספרים לילדים. ראו תערוכה מאיוריה בדףדף.

דוקטור אף וזנב מתאים לבני שנתיים-שלוש.
נירה לוין