כתבה: רינת פרימו
אייר: יניב שמעוני
אדם צעיר, ידיעות אחרונות, ספרי חמד 2017
175 עמוד, לא מנוקד

'אמא, איתמר עבר דירה?'
'מה?' היא שאלה והעבירה יד בשערה הפרוע.
[...]
'איתמר קפלן. הייתי עכשיו בבית שלו ופתחה לי מישהי שאני לא מכיר ואמרה שהיא גרה שם כבר עשר שנים.' בעטתי בחולצה שהשתרבבה מפתח אחת המזוודות, רציתי להרביץ למשהו והיא הייתה הכי קרובה.
'מי?' שאלה שוב אמא שלי.
'אוף, את לא מקשיבה! איתמר קפלן! החבר שלי! איפה הוא?'
ואז אמא שלי הסתובבה, הסתכלה עלי במבט מוטרד ושאלה: 'יואבי, מי זה איתמר קפלן?'

יואב והוריו טסו לאפריקה לחגיגת בר המצווה של איתי, בן הדוד של יואב. הוריו של איתי - שלומית הרופאה ואודי המורה - בחרו לחיות בגינאה שבאפריקה שבה הקימו פנימייה לילדים יתומים. יואב נהנה לבלות שבועות אחדים ביבשת האקזוטית, אך כשחזר לישראל גילה שלא זו בלבד שחברו הטוב איתמר נעלם, אלא שאיש אינו יודע מי הוא איתמר ואיש אינו זוכר ילד כזה בשכונה. חברו של יואב ומשפחתו נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.
ימים קשים עוברים על יואב; החברים שלו ושל איתמר, המורה שלהם, השכנים בבניין של איתמר ואפילו ההורים של יואב עצמו אינם מבינים את מי הוא מחפש, ותגובותיהם נעות בין לגלוג לכעס. יואב במצוקה; האם איבד את שפיותו? האם כל הסובבים אותו צודקים ולא היה לו מעולם חבר ששמו איתמר?
רק בעמודים האחרונים של הספר חוזרים יואב ואיתמר ונפגשים. מכריכה לכריכה מתארת רינת פרימו את הקושי בהתמודדות עם מציאות מתסכלת, את הטלטלות בין ייאוש לתקווה וואת מסע החיפוש בעקבות החבר הנעלם עד לסוף הטוב.
הסיפור כתוב היטב בדרך כלל, וברובו אמין ומרתק; העלילה רצופת צמתים בלתי צפויים ומתקדמת מהפתעה להפתעה כאילו נחתם בין הכותבת לקוראיה חוזה הכולל מסע ברכבת הרים. אין זו פנטזיה בעקבות הארי פוטר ושכפוליו אלא סיפור ישראלי מאוד, עכשווי וכמו-ריאליסטי, אלא שהוא מחמיץ הזדמנות להיות תוספת רעננה למדף הדל של ספרי מקור לנוער צעיר. זאת משום שהדרך שהכותבת בחרה לפתרון התעלומה מציבה סימני שאלה מוסריים העלולים להצדיק השקפת עולם בלתי תקינה פוליטית, גזענית ופסולה.
הדודה שלומית, שעד המעבר לאפריקה שירתה כרופאה בצה'ל, נרתמה תחילה למאבק במגפת האבולה באפריקה, אבל מהר מאוד גילתה שתוכל לבצע ניסויים בבני אדם בלא פיקוח ובלא אישורים שדורשים האתיקה והחוק הבין-לאומי. אחרי שנחשפות מטרות המחקר והניסויים הלא-חוקיים מתבררים גם הנזקים העצומים שגרמה שלומית לאנשים רבים - הכול בשם התועלת שתצמח לצה'ל מפיתוח חומר חדשני המשפיע דרמטית על הזיכרון. האם היא מובאת לדין? לא ולא. האם היא משלמת על מעשיה? שוב לא; המשפחה פשוט סולחת לה. מי יפצה את עשרות הילדים האפריקנים היתומים ששילמו מחיר כבד אך אין מי שיעמוד לימינם? לפי הספר החביב הזה - אפשר להתעלם מסבלם של ילדים אפריקנים. הכותבת לא מצאה מסלול עלילתי נאות שיתיישב עם אמות מידה מוסריות, ישאיר את הסוף פתוח ויעורר אצל הקוראים - ילדים צעירים שספרים עדיין משפיעים על תפיסת העולם שלהם - מחשבות על הרופאה העבריינית שהתשוקה לתהילה העבירה אותה על דעתה. כאן הסיפור מאבד את אמינותו. ההרפתקה הגדולה מותירה אחריה אי-נוחות, שלא לומר טעם רע.

החבר הכי טוב שלי מתאים לבני תשע עד שתים עשרה.
נירה לוין