כתבה: איסבל סַנְצֶ'ס וֶרְגָארָה
איורים: גִי פַן אֶנְג
תרגם ועיבד: יהודה אטלס
צלטנר 2017, בסדרה 'קטנות גדולות'
30 עמוד, מנוקד

הספר המצויר מזמין קוראים צעירים מאוד להכיר את סיפור חייה של האמנית המקסיקנית פרידה קאלו. אפיזודות בחייה מתוארות באיורים גדולים בסגנון נאיבי-סכמטי, שכל אחד מהם תופס כפולה ומלווה בשורה או שתיים של טקסט. הספר הצבעוני מאוד מספר איך, בעקבות הפוליו שהחליש את רגלה ובעקבות פציעה קשה בתאונת דרכים החלה פרידה קאלו לצייר, מזכיר את נישואיה לדייגו ריברה, מציין את התערוכות שפרסמו את שמה בעולם ומהלל את המחויבות המוחלטת שלה לאמנות. הסיפור הבלתי-שלם אינו מזכיר את מותה; הוא נקטע בפסקה כללית על גישתה של האמנית לחיים - 'חרף כל סבלה נהגה פרידה קאלו להסתכל על העולם בעיניים אוהבות ומפויסות, וחשבה תמיד שהטוב ינצח. ציוריה הם שיר הלל לחיים.' הספר נחתם בתצלום מוגדל של האמנית ובציטוט מדברים שאמרה על עצמה.

מובאה זו מן העמוד האחרון של הסיפור מדגימה את אופי הטקסט בספר. המתרגם והמעבד יהודה אטלס, סופר וחוקר ספרות, כתב את ספריו לילדים (בהם והילד הזה הוא אני, 1977) בעברית דיבורית ילדית יום-יומית, וסימֵן תזוזה דרמטית במוסכמות הכתיבה בספרות הילדים העברית שהתוו בשעתם אלתרמן, לאה גולדברג, מרים ילן-שטקליס, זאב ואחרים. אטלס, שככותב לילדים התרחק מן העברית החגיגית, הגבוהה והמרובדת שאפיינה את השירה לילדים, לא ידע לעשות זאת בתפקידו כמתרגם ומעבד; סיפור חייה של פרידה קאלו, שבעיצובו ובהיקף הטקסט שבו פונה למאזינים מגיל ארבע ולקוראים עד גיל שבע, כתוב בלשון נורמטיבית מידעית מוקפדת: הספר עמוס מונחים, מילים וביטויים שאינם שגורים בשפתם של ילדים צעירים מאוד ואינם מהדהדים בעולם הידע שלהם, כמו 'בירת מקסיקו שבמרכז אמריקה'; 'לאמא ממוצא אינדיאני ולאבא ממוצא יהודי-גרמני'; 'צלם של אתרים היסטוריים'; 'נותרה חבולה וכואבת'; 'ציירה דיוקנים עצמיים', 'השתקפות של רגשותיה' וכיוצא באלה. ביוגרפיות לילדים שפורסמו בשנים האחרונות מוכיחות שאפשר לכתוב סיפורי חיים מעניינים וזמינים גם לילדים צעירים, וחבל שסיפורה של אמנית ססגונית וסוערת נכבל בשלשלאות של לשון מכופתרת.

פרידה קאלו רואה אור במסגרת סדרת הספרים 'קטנות גדולות' שמתמקדת בסיפורי חיים של נשים דגולות, 'ממעצבות ואמניות ועד מדעניות. כולן הגיעו להישגים אדירים, אך התחילו את חייהן כילדות עם חלום' (מגב הספר). באותה סדרה רואה אור כעת גם הספר מארי קירי, שנכתב בידי אותה כותבת ואויר בידי פְרָאוּ אִיזָה. גם הוא תורגם ועובד בידי יהודה אטלס. כאן מתווספים למעקשים סמנטיים כמו 'חוקרת ומדענית', 'ברובע הלטיני', 'עיקר מִרְצָהּ' וכיו'ב גם מונחים מדעיים, למשל 'שני יסודות כימיים שלא היו ידועים', 'הקרינה הרדיואקטיבית הייתה עוצמתית' וכן הלאה. שכיחות גבוהה של מונחים כאלה עלולה להקשות על קהל צעיר, ונראה שגם תיווך הורי יהיה לא פשוט כאן.

שני הספרים מעלים את השאלה אם יש טעם בהצגת דמויות כמו אלה - רחוקות עד מאוד מבחינת הזמן, העיסוק וההקשר החברתי - בפני ילדים צעירים, שעדיין לא גילו מה שכדאי לדעת על המציאות הקרובה להם, או שמא מדובר בקריצה אופנתית להורים שאפתניים. ספק.

פרידה קאלו ו-מארי קירי מיועדים לבני ארבע עד שבע.
נירה לוין