כתב ואייר: סְוֶן נוֹרְדְקְוִיסְט
משוודית: רות שפירא
הוצאת קרן 2016
26 עמוד, מנוקד.

'הבטחת שתפסיק לקפוץ על המיטה כל יום בארבע בבוקר!'
'כבר ארבע?' שאל פינדוס, 'חשבתי שרק ארבע וחצי.'
'זה לא משנה,' אמר פטרסון. 'כך או כך, מוקדם מדי לקפוץ על מיטות. הערת אותי, כמו שאתה עושה כל בוקר, מאז שקיבלת את המיטה הזאת. אז או שתפסיק לקפוץ או... שנעביר את המיטה למקום אחר.'
'או להפסיק לקפוץ... או לעבור?' שאל פינדוס.
'או - או,' אמר פטרסון. פינדוס חשב רגע. ואז אמר:
'אז אני אעבור.'

המשוחחים הם פטרסון, איכר קשיש, ופינדוס, החתול שלו. שגרת חייהם של השניים, החיים יחד בבית חווה, מופרת בגלל חיבתו של פינדוס לקפיצות; החתול מקיץ בכל בוקר עם הזריחה ומתחיל לקפוץ על מיטתו הקטנה, והרעש שהוא מקים מטריף את דעתו של האיכר הזקן. לאחר שיחה המדגימה את הדווקאיות המאפיינת כל אחד מדיירי הבית, נופל דבר: פינדוס מעדיף לעזוב את המעון החמים והנוח ולמצוא בית משלו. פטרסון תמה על נחישותו של פינדוס, אבל מתייחס להחלטתו בכבוד וברצינות ומשפץ בעבורו את צריף בית השימוש הישן שבחצר.

המשך הסיפור מתאר את השלכותיו של המשבר ביחסי שני החברים; תחילה החתול מרוצה מחייו החדשים, מעצמאותו ומהחירות שקנה לעצמו לעשות כאוות נפשו. אפילו את ארוחותיו הוא אוכל בביתו החדש. פטרסון מתקשה להכיל את השינוי: 'קשה להאמין כמה שקט פה בלי החתול, חשב לעצמו, איזו הרגשה מוזרה זאת. צר לי על כל האנשים המסכנים שיושבים לבדם בלי חתול. מסכן שכמוני.' אחר כך משתנה המצב; פינדוס חש בדידות, אך פטרסון מבין שנזדמנה לו שעת כושר לאכוף משמעת על החתול. בסוף הסיפור, אחרי תהליך התקרבות שפטרסון מנהל ברגישות אך לא ברגשנות - העריק חוזר הביתה. פטרסון מוכיח שהוא מנצח נבון ונדיב; משיג את מבוקשו אך נמנע מהשפלת יריבו.

הספר העוסק במשבר ביחסים וביכולת להתפשר ולהתפייס טובל בהומור ובסמליות המצויים בעיקר באיוריו של נורדקוויסט: מול החווה המתעוררת עם שחר מזמרות שתי ציפורים כחולות, שאף שהן מייצגות אושר הן מפנות את הגב זו לזו ומשלחות את ציוציהן לכיוונים מנוגדים; בהשפעת המהומה שיוצר פינדוס משתנה מנח זרועותיה של המנורה שעל ארון הלילה של פטרסון; ארשת פניהן של הפרות בתמונות הממוסגרות בקרבת פטרסון משתנה על פי ההתקדמות בעלילה, משוויון נפש לחיוך מנומס ולתדהמה, וגם המשקפיים ונעלי הבית של פטרסון לוטשים עיניים בחתול המשתולל; החילזון המתבונן בפטרסון המשפץ את הצריף לפינדוס מצויר כשעל גבו צריף קטן, דוגמת בית השימוש הישן של פטרסון; גם חבית מי הגשמים בחצר מעוצבת כבקתה ופרצוף זעיר נשקף מחלונה; את היעדרה של עקרת בית אצל פטרסון מבליט אי הסדר בביתו - נתח גבינה צהובה מונח בחדר השינה, את הלחם הוא פורס במסור, ובכוס המים שליד מיטתו שט לו דג זהב; על כבל מערכת האזעקה שהחברים התקינו בחצר מרקדת עכברה בבגד ריקוד ורוד ובידה שמשייה ורדרדת...

פינדוס ופטרסון עלו על מדף הספרים המצוירים המתורגמים לעברית ב- 2007, בספר עוגת יום-ההולדת של פינדוס (גם הוא בהוצאת קרן). אף שעשר השנים שחלפו ניכרות בסיפור החדש - פטרסון האפיר והזקין, הגגות האדומים בחווה דהו - החברות המיוחדת בין האיכר לחתולו בעינה עומדת.

סְוֶן נוֹרְדְקְוִיסְט (1946), אדריכל בהכשרתו, הוא סופר ומאייר שוודי לילדים, הידוע בעיקר בזכות ספריו על האיכר פטרסון וחתולו רב-המעללים פינדוס, סדרה שאף עובדה לטלוויזיה. זכה בפרסים במולדתו ובגרמניה.

פינדוס עובר דירה מתאים לבני ארבע עד שבע.
נירה לוין