כתב: אבישי פרידלר
אייר: ינאי סגל
ספרית פועלים 2017
27 עמוד, מנוקד

'ללה הייתה שקועה במשחק.
היא ניקתה את בית הבובות מאבק
והפריחה בועות סבון למרחק
וניסתה לתקן שעון מפורק
ועקבה אחרי יצור ירקרק
וחיברה לג'ירף את זנבו שניתק
ומצאה מטבעות שוקולד בארנק...'

כשלָלָה הקטנה נקראת לארוחת הערב היא מוחה ומבקשת להמשיך בעיסוקיה המרתקים; אך אביה עומד על דעתו בנימוק מקורי: 'לא טוב לישון על בטן ריקה. יש סיכוי שתחלמי שאת רב חובל, מתוקה, ואם תהיי רעבה, לא יהיה שום ויכוח - על הסיפון מגישים רק... (איכס) דג מלוח!'

הנימוק שאבא מעלה מניח את דעתה של ללה. היא מתרצה, ואחרי הארוחה אבא ממשיך ומזרז את הקטנה לאמבטיה, לצחצוח השיניים וכן הלאה, ומנווט אותה בבטחה לאורך הוִיָה דולורוזה של שעת ההשכבה. תרחיש האימים שאבא מתאר ספק בהומור ספק ברצינות, שעל פיו בחלומה עלולה ללה להידרש להציג שיער מסורק וציפורניים גזוזות, מפרק את הילדה מנֶשֶק הסַרְבָנוּת ואבא המרוצה זוקף לזכותו עוד ניצחון במלחמה על שעת השינה.

הסיפור מאיר בחיוך את הדמיון בין הבת לאביה: התיאור המציג את ללה כסקרנית-פעלתנית חסרת מנוח חף מכל סימן פיסוק ומכתיב קצב קריאה מהיר כמו רצף עיסוקיה. תיאור ההתרחשויות מהרגע שבו אבא קורא לילדה לארוחת ערב שופע ביטויי זירוז ('ועכשיו לאמבטיה, מהר'; 'הגייע הזמן לצחצח שיניים'; 'ועכשיו, חמודה, קדימה, פיג'מה'; 'עכשיו מסתרקים!'; 'אם את רוצה פיפי או קקי אז עכשיו, בלי משחקים!'; 'החלום כבר מתחיל, את כמעט מאחרת') - ורומז על האסטרטגיה שאבא נוקט: הוא מגרה את סקרנותה של הילדה בעזרת הדמיון הפורה של שניהם. ללה, העסוקה בבחינת המצבים האבסורדיים שעתידים לפקוד אותה בחלומה, נופלת בפח וצוללת חיש מהר בחלום-הרפתקאות בלי רקיעת רגל אחת.
סיפור ההשכבה המצחיק כתוב בחרוזים היוצרים רצף פונטי מהפנט, שאולי יזרז גם את הירדמותם של המאזינים הצעירים. לפני שיירדמו הם עשויים לשמוח למפלתה של ללה, אבל אולי גם יקנאו בה על ההרפתקאות מסמרות השיער שאביה - לא אחר - מבטיח לה.

אבישי פרידלר הוא יוצר, תסריטאי ואיש חינוך. ינאי סגל הוא אמן ומאייר.
החלום השלישי של ללה מתאים לבני שלוש עד חמש, ולהורים מותשים.
נירה לוין