היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים

מאת: ויליאם בַּיינוּם
מאנגלית: יפתח בריל
ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2016
348 עמוד, לא מנוקד

'אחד הדברים שרציתי להראות בספר הזה הוא שבכל נקודה בזמן, המדע משקף את רוח הזמן. הזמן של היפוקרטס הוא לא הזמן של גליליאו, והזמן של גליליאו הוא לא הזמן של לבוּאַזיֶיה. כל אחד מן המדענים האלה התלבש, אכל וחשב כמו שאר בני זמנו. אלא שגיבורי הספר הזה חשבו בבהירות גדולה יותר מרוב בני תקופתם, וידעו לתת לרעיונות שלהם ביטוי, והיו להם הכישרון - והסקרנות! - להסתכל הרחק. בזמן ובמרחב. זו הסיבה שכדאי לזכור את הדברים שהם חשבו וכתבו.' 

ויליאם בַּיינוּם מבקש ליצור אצל הקוראים הצעירים סכימה של התפתחות המדע על רצף הזמן ובוחן תגליות והמצאות על רקע המרחב הגיאוגרפי-תרבותי שבו נוצרו. תחילה הוא מסביר שבני האדם ניסו להבין את העולם ולרתום אותו לצורכיהם בעזרת כישוף, דת, טכנולוגיה ומדע; הוא מבחין בין הטכנולוגיה (שמתעניינת בביצוע) למדע (שמתעניין בידיעה): מי שרוצה לגדל חיטה או לתפור בגד, למשל, צריך לדעת מה לעשות ואיך לעשות זאת; הוא לא חייב לדעת למה צמחים מסוימים הם אכילים או למה הבגד שמקורו בצמח מסוים מגן מפני קור. סיפור ההיסטוריה של המדע מתחיל בבבל ובמצרים - תרבויות שתיעדו את עצמן בכתב - ומסביר עיקרון חשוב; התפתחות מדעית מתרחשת תמיד בהקשר תרבותי רחב; למשל, במצרים התפתחה האסטרונומיה על רקע המשמעות המעשית שהייתה לה בהיערכותם של המצרים הקדמונים לחיים שאחרי המוות. עיקרון חשוב אחר שאפשר להבחין בו - בימי הביניים בוודאי - התפתחות המדעים הייתה תלויה בשליטים נאורים שהבינו את חשיבות המחקר המדעי, מימנו אותו והיו סובלניים למדענים בני כל הדתות. 

הספר עוסק בתחומי מדע מגוונים - רפואה על ענפיה ותחומי המשנה שלה, גנטיקה, אנתרופולוגיה, פרמקולוגיה, אסטרונומיה (ואסטרולוגיה, עד הוצאתה של האחרונה מן המועדון היוקרתי של המדעים), מתמטיקה, פילוסופיה, פיזיקה על תת-התחומים שלה, כימיה, ביולוגיה, גיאולוגיה, גיאוגרפיה, אוקיינוגרפיה ועוד - מתאר מחקרים מעוררי השתאות במקוריותם, בהיקפם ובהשלכותיהם ומשכיל להתקדם על ציר הזמן תוך שהוא מספר את הסיפור האנושי שמאחורי העובדות המדעיות. 

קשה לקבוע את מאפייניו של קהל היעד של הספר; יש בו תכנים מאתגרים כמו 'משוואות הגל של שְרֵידִינְגֶר מתארות איך מתנהגים האלקטרונים שנמצאים במסלולים החיצוניים של האטום. זאת הייתה ההתחלה של מכאניקת הקוונטים' (271), והבנת ההקשר מניחה מראש סקרנות, ידע עולם מגוון ויכולת תכלול גבוהה אצל הקורא. נראה שעורך המהדורה העברית מולי מלצר ניסה להנגיש את הטקסט גם באמצעות בחירות משלביות על הרצף שבין טרמינולוגיה מדעית ('כדי לתאר תופעות כמו תנועה או כבידה אי אפשר להסתפק באלגברה ובגיאומטריה. צריך להביא בחשבון יחידות קטנות מאוד של זמן ותנועה, בעצם יחידות קטנות באופן אינסופי' 122), לשון דיבורית ('יכול להיות שזאת עוד אחת מן האגדות שהסתובבו עליו', 27), סלנג ('הכוחות שהמכשפים והאלכימאים פינטזו עליהם', 68) ובמקרים לא מעטים גם גלישה לסף עילגות ('הוא עבד שם בתור ספרן', 31, או 'להתעסק בכישוף זה למשל לקרוא את העתיד בכוכבים', 10). 

ההחמצה הגדולה של היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים היא הוויתור על מפתחות (אינדקסים) - מפתח אישים ומפתח נושאים. 348 עמודי הספר שופעים עובדות מרתקות, אבל הקוראים - אלה שיקראו אותו מתחילתו עד סופו כמו אלה שיתעניינו רק באישיות מסוימת או רק בנושא נבחר - לא יוכלו לאתר בספר מידע מבוקש, ולא יוכלו להשתמש בו כספר יעץ חי, פעיל ומועיל. 

ויליאם בַּיינוּם הוא מומחה להיסטוריה של הרפואה והמדעים, פרופסור אמריטוס בקולג' האוניברסיטאי של לונדון ופרופסור חבר ב- Royal College of Physicians of London. הוא עורך כתב העת Science and Society ומאמריום משלו מפורסמים באכסניות נחשבות אחרות. 

ספרים מאותו מדף:
היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים, מאת ארנסט גומבריך
הסיפור של אמנות הציור, מאת אביגיל ויטלי
אנשים גדולים, התחלות קטנות, מאת ז'אן-ברנאר פואי

היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים מתאים לקוראים בני 10 ומעלה.
נירה לוין