כתב: רפאל ספורטה
איורים: איזה
כנרת בית הוצאה לאור 2016
34 עמוד, מנוקד

'מה עושים בגן גורים
הגורים?
[...]
זה חופר, זה - תופר,
זה - יודע לצייר,
זה - אוהב רק לכייר,
זה אוכל, זה - שותה תֶּה,
זה - תָּם וסתם שוטה,
זה מוצץ בפה ממתק,
זה - פוצח לו פִּסְתָּק'

גוריהם-תינוקותיהם של בעלי החיים שרפאל ספורטה תיאר בחן רב אינם מבזבזים את זמנם בבטלה; מדי בוקר אוסף אותם 'אבא פיל אוטומוביל' ומוביל אותם על גבו לגן הילדים, שם הם רווים נחת ומוסיפים דעת. 'הגננת היא דובה, לה עוזרת הבובה'; הגורים מקשיבים לסיפורים, שרים ומנגנים, נחים וחוזרים בשמחה להוריהם.

גן גורים שראה אור בראשונה ב- 1958 בלט על מדפי הספרים שבחדרי הילדים של שנות השישים והשבעים בפורמט הארוך והצר שלו. הסיפור המחורז השקול המדגים את המוזיקליות הנהדרת ביצירתו של ספורטה נענה לאחת ממוסכמות הכתיבה לפעוטות בתקופה ההיא: בעלי חיים ייצגו בשירים ובסיפורים את הקטנטנים, שימשו להם מעין דוברים סמויים ובו-בזמן שיקפו למענם את הסדר החברתי המצופה ואת הבחירה המוסרית הרצויה.
מלבד זה, הטקסט מספק ידע: בעידן שקדם לטלוויזיה ולמחשב הטקסט ראה עצמו מחנך לא פחות מאשר מהנה, והפעוטות שמעו למשל מה מראה הג'ירף, מה קומתו, מהם צבעיו ומה טיב קרניו. גם ברשימת הגורים מובלע מידע: 'גור ארנב קטוף זנב' או 'עיר פרא בן-אתון'.
זמנו של הסיפור ניכר גם במבחר המילים - הג'ירף נקרא גם 'גְּמַל נָמֵר', והבוטן נקרא 'פִּסְתָּק' (לשון חכמים). יש שימוש בצורות שכבר אינן בשימוש, כמו 'פּוֹצֵחַ' במקום 'מְפַצֵּחַ' ומופיעים ביטויים בלשון ציורית - 'כמניפה זנבו נפרש' ו'שתי עיניים לו יונים'. גם השימוש בכינויים חבורים - 'תּוֹפְשֵׂהוּ', 'מְרִימֵהוּ' - מעיד על זמן הכתיבה. טוב עשתה הוצאת כנרת שכיבדה את היצירה ואת בעליה, ויתרה על עיבוד לעברית של זמננו, וקיבלה את ההנחה שפעוטות בשלב רכישת השפה קולטים בקלות ובטבעיות מילים שהמבוגרים מסווגים כ'קשות'.

על רפאל ספורטה (1913–1983) - מחנך, משורר ועורך שכתב בעיקר לילדים ושרבות מיצירותיו הן נכסי צאן ברזל של הספרות העברית לילדים - קראו בדףדף. מכלול יצירתו לילדים ולמבוגרים ראה אור ב-2012 בכרך ארמון החול.
המהדורה המחודשת של גן גורים שימרה את האיורים המקוריים שעיטרו את הספר לפני עשרות שנים - איוריה של אִיזָה, שנהגה לחתום על עבודותיה בשמה הפרטי בלבד. תערוכה מעבודותיה של איזה הרשקוביץ לילדים ראו בדףדף.

גן גורים ישמח פעוטות ויזכיר נשכחות להורים ולסבים.
נירה לוין