מאת: טובה ינסון
משוודית: דנה כספי
קרן הוצאה לאור, ליברוס הוצאה לאור 2015
28 עמוד, מנוקד

'מי גר כאן בבית זעיר על פרח? קטן ואפור ואומלל?
קטנטן! הוא פצפון כמו ציפורן בערך, ואין חברים לו בכלל.
כל יום מֵחדש, כשהשמש שוקעת, והחושך מפחיד ונורא,
קטנטן מבוהל ואפילו בוכה קצת, על אף שהדליק מנורה.
[...]
אך מי ינחם את קטנטן הבודד? ומי יחבק וירגיע?
מי יספר לו בקול מעודד שמחר אור הבוקר יגיע?

קטנטן, המיוצג באיור כיצור אנושי זעיר אפור, חש פחד ועצב והוא בודד וחסר תקווה. תיאורו בעמוד הראשון שופע מילים הקשורות לקטנות ולאומללות: ביתו הוא 'זעיר', הוא 'קטן ואפור ואומלל', הוא 'מבוהל' ו'בוכה', 'רועד', 'מכורבל' ו'לחוץ'. הוא שומע את קולותיהם של יצורים מפחידים ומדמיין את האושר במקומות שאינו יכול להיכנס אליהם. בהמשך מסופר על ההזדמנויות שנקרות בדרכו של קטנטן ליצור קשר, אבל הוא 'שלפנות לזרים לא יודע, נסתר בפינה, מרגיש זר'. כשהקוראים חשים שחמלתם עולה על גדותיה - הטקסט רומז על אחריותו של קטנטן למצבו: 'מי יסביר לנודד הבודד / שאין חברים אם לא מתאמצים לגשת ולהתיידד?' - וחותם ברוח זו גם את יתר תיאורי אומללותו של היצור האפור.

קטנטן רואה רק מה שאין לו. הוא מקנא באחרים, מתאבל על מר גורלו והוא שקוע ברחמים עצמיים. את המפנה מחולל מכתב שקטנטן מוצא בתוך בקבוק בחוף הים. כמה שורות קצרות שכתבה 'זוטית קטנטנה, חלשה' מצליחות לטלטל את קטנטן; סוף סוף מישהו זקוקה לו, מישהי שלמענה יגייס אומץ! קטנטן מתגבר על תלאות הדרך ועל אימי היער; 'תחילה הוא יצא במחול מלחמה, כך האומץ מִלאו עד אוזניו, / ואז הוא זינק על הגרוֹק בחֵמָה ונשך לה בקצה הזנב'.

קוראים צעירים שמצוקתו של קטנטן מהדהדת בנפשם עשויים לצאת מן הסיפור מעודדים ומחוזקים. אחרים עשויים לזהות בטקסט לגלוג קל של המספרת או רמז להטפת מוסר הנוזפת קלות בגיבור הפחדן; אלה יוכלו ליהנות מקריאה בקול בסגנון דרמטי-רגשני או מהצגת הסיפור ברוח של הפרזה קומית.

טובה ינסון (1914–2001), הייתה מספרת וציירת פינית, שגדלה בשוודיה וכתבה בשוודית. יצירותיה האהובות ביותר שנודעו בעולם כולו היו סדרת הספרים על המומינים, קהילה מגוונת של טרולים ומכריהם המנהלים חיים של אופטימיות, של סובלנות ושל אהבת הזולת.
קראו על טובה ינסון ועל המומינים באתר דףדף.
מי ינחם את קטנטן? מתאים לבני ארבע עד שבע.

נירה לוין