מאת: מרג'רי ויליאמס
איורים: דון דיילי
מאנגלית: מאירה פירון
ידיעות אחרונות, ספרי חמד, טל-מאי 2014
56 עמוד, מנוקד

'מה זה אמיתי?' שאל הארנב יום אחד כשהם שכבו זה לצד זה קרוב לסבכת המגן של האח, לפני שהאומנת נכנסה לסדר את חדר הילדים. 'זה אומר שמזמזם בך מנגנון ויש לך מפתח קפיץ?'
'אמיתי זה לא ממה אתה עשוי,' אמר סוס העור. 'אלא משהו שקורה לך. כשילד אוהב אותך הרבה מאוד זמן, לא רק אוהב לשחק אתך אלא באמת אוהב אותך, אתה נעשה אמיתי.'

ארנב הקטיפה היה מתנת חג המולד. 'זמן רב הוא גר בארון הצעצועים או על רצפת חדר הילדים, ואיש לא הקדיש לו מחשבה'. בשיחות שניהל עם סוס העור הגדול, שהיה 'הדייר הוותיק ביותר בחדר הילדים', למד על האפשרות להיות 'אמיתי' והשתוקק לכך. ערב אחד, כשהאומנת לקחה אותו בחטף מן הארון והניחה אותו בזרועותיו של הילד במקום צעצוע אהוב שנעלם, השתנו חייו. הילד והארנב היו תמיד יחד, חברים, שותפים למשחקים, לשיחות, לסודות, להרפתקאות. הם היו מאושרים. כשארנב הקטיפה שמע את הילד אומר 'הוא לא צעצוע. הוא אמיתי!' הוא התמלא אושר. 'קסם חדר הילדים קרה לו, והוא כבר לא צעצוע. הוא אמיתי. הילד בעצמו אמר.'

'קסם חדר הילדים', לפי הספר, הוא מה שמתרחש - ולא רק בסיפור הזה - בין ילדים לצעצועיהם האהובים ביותר. ילדים ומבוגרים יוכלו להעיד על תחושת הביטחון והאושר המוחלטת שהעניקה להם הידיעה העמוקה של השייכות ההדדית.
הסיפור המכמיר לב אינו מתחמק מאפשרות שהילד והארנב ייפרדו; בעולם נאיבי ואופטימי זה שבתוך הספר הצעצועים האהובים באמת הופכים לאמיתיים-חיים, ומוצאים להם חיים טובים בין בני מינם שבטבע, ממש כמו שקרה לארנב הקטיפה.

את ארנב הקטיפה שראה אור בראשונה ב- 1922 כתבה מרג'רי ויליאמס (1881–1944), סופרת אנגלייה-אמריקנית שכתבה בעיקר לילדים. רבים מספריה עוסקים בקשר המופלא שבין ילדים לצעצועיהם. ארנב הקטיפה הוא הידוע שביצירותיה ונחשב מקור השראה לספרים, למחזות ולסרטים.

ספרים מאותו מדף:
פו הדוב מאת אלן אלכסנדר מילן
האינדיאני בארון מאת לין רייד בנקס,
המסע אל האי אולי מאת מרים ילן-שטקליס
מונו הוא לא ארנב מאת גור אילני

ארנב הקטיפה מתאים לבני ארבע עד שבע.
נירה לוין