ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
אני הולך לשם
מאת: מתיו מודֵא
נוסח עברי: תלמה אליגון-רוז
כנרת בית הוצאה לאור 2014
ספר קרטון לפעוטות
'זהו! החלטתי! אני הולך לשם!'
ההצהרה הזו הפותחת את הספר נשמעת מפיו של גוזל נְחוש מבט, המנתר ויוצא מקנו שבקצה ענף. המילים 'אני הולך לשם!' חוזרות ומופיעות בשבע הכפולות הבאות, בתוספת מילות פנייה לנמענים שונים; 'אמא', 'אחי', 'סבא' וכן הלאה. בכל פעם הגוזל מתקדם צעדים אחדים על הענף, משמיע את הודעתו לנמען זה או אחר ומקבל ממנו חֵפֶץ שעשוי להועיל לו 'שם', במקום החדש; 'חמודי, רק אל תשכח לקחת סוודר, אולי יהיה שם קר', אומרת לו אמא ומשיטה סוודר כחול; 'גיבור של סבא, הנה לך הכובע שלי, אולי יש שם שמש חזקה,' אומר לו סבא ומושיט לו כובע מצחייה. הוא מקבל גם פנס מאבא, עוגייה מסבתא, ספר מאחותו, מטרייה מהסנאי ורדיו מאחיו, ומצויד בכל אלה הוא ממשיך בדרכו לאורך הענף - לשָם.
איזה הוא המקום שהגוזל מכנה 'שָם'? דבריו אינם מסגירים את היעד; ההצהרה שהוא משמיע בתחילת הספר, הצעדה הארוכה והמתנות שהוא מקבל מאוהביו יוצרות מתח הולך וגובר - בוודאי מדובר במקום מסוכן המחייב אומץ לב! לקראת סוף הספר מגיע הגוזל ליעדו; עמוס בכל החפצים שקיבל הוא עומד מול דלת בגזע העץ ופותח אותה. מה יש מאחוריה? לאן הוא נכנס?
הכפולה האחרונה תביא הקלה מיידית לקטנטנים הממוללים בחשש את תלתליהם. נראה בה הגוזל, לבוש סוודר וחבוש כובע מצחייה, רכוב על סיר לילה, לפניו מונחים מכשיר הרדיו ושברי עוגיות, בידיו ספר ומעליו מטרייה והפנס שמאחוריו מאיר את תא השירותים הסטנדרטי. אין ספק - החלטה גורלית וצעדים אמיצים אל עולם הגדולים.
מתייה מודא הוא מאייר וסופר צרפתי.
אני הולך לשם! ישמח ויעודד בני שנה-שנתיים השוקלים יציאה לאותו מסע.
נירה לוין