כתב ואייר: טומי אונגרר
תרגם: מיכאל דק
צלטנר ספרים 2014, בסדרה 'קצרים מאוירים'
40 עמוד, מנוקד

כותרת המשנה של הספר הקטן היא 'אוטוביוגרפיה של דובון צעצוע'; אבל סיפורו של הדובון הוא לאמתו של דבר הפלטפורמה שעליה מסיע אונגרר את סיפור חייהם של שניים אחרים.
הדובון אוטו ניתן כמתנה לדָוִד, ילד יהודי שחי בגרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. חברו הטוב של דוד היה שכנו, אוסקר, ושני הילדים והדובון בילו תמיד יחד. 'כל זה השתנה ביום שבו הכריחו את דוד לתפור על בגדו כוכב צהוב. על הכוכב היה כתוב 'יהודי', כדי שכולם יראו שדוד שונה'. ההערות האישיות של אוטו ברצף הסיפור משמיעות את הקול השפוי, המסמן לקוראים ולמאזינים הצעירים כיוון חשיבה מוסרי-חברתי, או מייצגות את תחושת הילדים עצמם ('אבל הרי כולם נראים אותו דבר' או 'לא הבנתי מה קורה בעולם').
הכוכב הצהוב, לאמור הטלאי הצהוב, מתייג את הטקסט כסיפור שואה לקוראים צעירים מאוד. בעקבות הטלאי הצהוב מופיעות ברצף העלילה מילים נוספות מאותו שדה סמנטי (שחורי מדים, אזעקות, הפצצות, הריסות, פצועים, מחנה ריכוז). תיאור גלגוליו של אוטו פורש בפני הקוראים את אימי המלחמה; דוד, משפחתו ואחרים שענדו 'כוכב צהוב' (הטקסט נמנע מהמילה 'יהודים') הועלו על משאיות וגורשו. אביו של אוסקר גויס לצבא הגרמני. אוסקר, אמו והדובון אוטו נשארו בביתם וכמו אחרים נטולי כוכב צהוב סבלו מאוד; ההפצצות הפכו את עירם לעיי חורבות. בסופו של דבר מגיע אוטו, בעצמו קרבן של המלחמה - 'כמעט עיוור, מוכה וקרוע' - לחנות עתיקות באמריקה. שנים רבות אחר כך חולף אוסקר הקשיש מול חלון הראווה של החנות ומזהה את הדובון אוטו. בזכות פרסום המפגש בתקשורת גם דוד מופיע, והשלושה מתאחדים.

טומי אונגרר, שנולד ב- 1931 וילדותו עברה עליו בצל המלחמה, מנסה להגיש לקוראים הצעירים סיפור מאוזן על תקופה טראומטית שהשפיעה על חייהם של מיליוני מבוגרים וילדים, אלא שהתחושה היא שאונגרר, ברצונו להגן על קהל קוראיו, מחטיא את העיקר והתוצאה רחוקה מלהיות מאוזנת; הספר מציג באיורים מפורטים היטב את סבלם של תושבי העיר הגרמנית ושל החיילים האמריקנים ששמו קץ למלחמה; אבל דוד ובני משפחתו, שעלו על משאיות ומזוודות בידיהם - מה קרה להם? בפרק האחרון של האוטוביוגרפיה שלו, הדובון אוטו משתף את הקוראים במה שסיפר דוד לאוסקר כשנפגשו אחרי עשרות שנות פרידה. 'דוד ומשפחתו נשלחו למחנה ריכוז'. מה משמעות המונח 'מחנה ריכוז' עבור בני חמש או שש? האם טומי אונגרר סומך על המבוגרים המקריאים שיסבירו זאת לילדיהם?

אוטו, אוטוביוגרפיה של דובון צעצוע מתאים לבני חמש עד שמונה.

ספרים מאותו מדף:
הנקה ופיט, מאת רן כהן-אהרונוב
יומנה של בלומקה, מאת איבונה חמילבסקה
אסור לדבר על זה, מאת נעמי שי
נירה לוין