כתב: א'ב וייט
מאנגלית: הגר ינאי
מודן - אוקיינוס 2013, בסדרה 'הרפתקה - סופרים מתרגמים קלאסיקה'
עמ', מנוקד

'ימים אלו ביערות, הרחק הרחק מכל נפש חיה, היו המענגים ביותר בחייו של סֶם. בלי מכוניות, בלי כבישים, בלי אנשים, בלי רעש, בלי בית ספר, בלי שיעורי בית ובלי בעיות, פרט לבעיה איך לא ללכת לאיבוד. וכמו כן, כמובן, הבעיה מה יהיה כשיגדל. בעיה זו משותפת לכל הנערים באשר הם'.

את טיולי המחנאות ערך סֶם עם אביו בקנדה. הוא היה בן 11, נער חזק ושקט, סקרן ואוהב טבע אמתי, והמראות שראה על גדות האגמים בקרבת המחנה הפעימו את לבו. כך חש גם הפעם, כשראה בפעם הראשונה בחייו קן של ברבורי חצוצרה. 'כה גדולים היו, גדולים בהרבה מכל ציפור אחרת שראה. גם הקן היה גדול - גבעה של זרדים ועשב. הנקבה דגרה על ביצים ואילו הזכר החליק באיטיות הלוך ושוב על גבי המים ושמר עליה'.

לואי, אחד הברבורונים שבקעו מן הביצים שראה סֶם באותו יום, הוא גיבור הספר הנפלא הזה, והידידות הארוכה שלו עם הנער סֶם היא אחד הצירים שסביבם נרקם הסיפור. לואי, כמו שהתברר להוריו המסורים, נולד אילם. ההורים הבינו מיד את גודל הצרה; ברבור-חצוצרה שאינו יכול להשמיע קריאות 'קו-הו' מרשימות - אין לו סיכוי למצוא לעצמו בת זוג. הברבורה המעשית הגיבה במתינות ובהיגיון כדרכה, אך הברבור האב - שהיה הורה דואג ותומך בה במידה שהיה נואם גנדרן - הגיב בשרשרת נאומים פתטיים, שאחריהם גמר אומר לעמוד לצד בנו.

אבל לואי הקדים והבין שעליו לעזור לעצמו. סֶם ידידו עזר לו להתקבל לבית הספר, לואי למד קרוא וכתוב, תלה על צווארו לוח וגיר וכך הצליח לקשור שיחה עם סובביו. אבל מה יעשה כדי להקסים ברבורה המצפה לקריאות 'קו-הו!' ולא למילים כתובות על לוח? אביו של לואי נאם שוב וקיים את התחייבותו: הוא פרש כנפיים ועף אל העיר הקרובה, שבר במקורו חלון ראווה של חנות לכלי נגינה וגנב חצוצרה. זו הייתה תחילת דרכו החדשה של לואי: ברבור אמן המפליא לנגן בחצוצרה (השם לואי, כשמו של המוזיקאי לואי ארמסטרונג, כנראה אינו מקרי) ומלהיב בצליליו המוני בני אדם.
מטרתו הייתה להשתכר די ממון כדי לפרוע את חובו של אביו לבעל החנות שנשדדה. לואי החליף משרה משתלמת אחת במשרה משתלמת יותר, ופגש אנשים שרצו בטובתו וכאלה שחפצו לנצל את כישרונו כדי להתעשר בעצמם. הוא למד מה כוחו וערכו של הכסף, ומהן חמדנות, הגינות, נאמנות וחירות. הוא לא ויתר על זכותו להשמיע את קולו, השלים את המשימה שלקח על עצמו, הניח מאחוריו את יתרונות העושר וחזר מתוך בחירה ובאהבה לעולם שממנו בא.

אלווין ברוקס וייט (1899–1985) הוא סופר אמריקני מהולל ואהוב, שרק באמצע חייו החל לכתוב לילדים. תחילה ראה אור סטיוארט קטינא, אחר כך חוות הקסמים, וכשהיה בן שבעים ואחת כתב את החצוצרה של לואי (תרועת הברבור בתרגום הקודם של יוכבד פרימן). גיבורי ספריו של א'ב וייט הם בעלי חיים ובני אדם הפועלים בטבעיות בזירה אחת, כשאת דרך חייהם מכתיבה תחושה בסיסית של ערך עצמי ושל שוויון - בערכים, במעמד, ובזכות לחיות את חייהם. הסיפורים שווייט מספר הם פשוטים וגם מפתיעים, נוגעים ללב וגם רוויי הומור, נאיביים - אך אינם מצניעים ביקורת חברתית.

החצוצרה של לואי מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין