אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

נעלי הפלא של רחלי

כתבה: פניה ברגשטיין
איורים: אביאל בסיל
הקיבוץ המאוחד 2013
36 עמוד, מנוקד

רחלי
, סיפור מאת פניה ברגשטיין, ראה אור בראשונה ב- 1948. הוא היה אחד משלושת הסיפורים בספר רחלי, עמוס ואילנה, שגיבוריהם ילדי קיבוץ. כמה שנים אחרי מותה של הסופרת היה רחלי בין סיפוריה שכונסו בספר חרוזים אדומים. עיטרו את הסיפורים ציוריה של צילה בינדר

רחלי, כמו פניה ברגשטיין עצמה, חיה בקיבוץ, והסיפור התפרסם כשאוכלוסיית הקיבוצים מנתה כ- 10% מכלל התושבים במדינה שאך נולדה, כשחלק לא מבוטל מן הכותבים לילדים היו בני קיבוצים, וכשאורח החיים הקיבוצי היה בבחינת עובדות הידועות לכול - גם לקוראים הצעירים. לפיכך לא נדרשה פניה ברגשטיין להסביר לקוראיה שרחלי חיה בקיבוץ, שהדיר, הלול והסנדלרייה הם חלק מהקיבוץ, שחנה, ששלחה את רחלי לסנדלרייה - היא המטפלת בבית הילדים, וכן הלאה. 

בהוצאת הקיבוץ המאוחד, שהוציאה לאור את חרוזים אדומים, סברו שמה שהתאים לילדים בישראל של שנות הארבעים והחמישים של המאה קודמת יתאים גם לילדי העשור השני של המאה ה- 21, והחליטו להוציא את רחלי לאור במהדורה מחודשת. ומאחר שפניה ברגשטיין שוכנת עפר זה שישים שנה ויותר ולא תוכל למחות, ומכיוון שבהוצאה ערים לשינויים בחברה הישראלית בכלל ובקרב קהל הקוראים בפרט, החליטו שם לשנות את הסיפור, וכמובן את שמו. 

הסיפור רחלי  שכתבה פניה ברגשטיין נפתח כך:
הילדה רחלי עם שתי הצמות הקטנות והסרטים הכחולים, רחלי מן הגן הקטן, נעלמת תמיד. 
כשהכול אוכלים - רחלי בדיר. כשהכול מתקלחים - היא בלול. וכשכל הילדים הולכים לטייל - היא בסנדלרייה.
בכל המקומות אוהבת רחלי לבקר. בכל המקומות יפה ונחמד. בלול מצייצים אפרוחים, בדיר פועים הטלאים, בסנדלרייה דופקים פטישים, ובנגריה שורקים משורים. יש כל כך הרבה לראות וכל כך הרבה לשמוע. אין היום מספיק לרחלי. על כן היא מאחרת תמיד. ועל כן אומרת לה חנה בכל פעם:
- רחלי, למה שוב איחרת? איפה היית? זה לא טוב ככה, רחלי. 

הנה תחילתו של אותו סיפור בגרסה המשוכתבת - נעלי הפלא של רחלי, הקבה'מ 2013:
רחלי הקטנה אוהבת לבקר בכל פינה בקיבוץ. 
בלול מצייצים אפרוחים; בדיר פועים הטלאים; 
ברפת גועות הפרות ובסנדלרייה דופקים הפטישים. 
כל כך הרבה יש לראות וכל כך הרבה יש לשמוע.
אמא דואגת לה ואומרת, 'רחלי, איפה היית היום? זה לא טוב שאת נעלמת ככה.
תבטיחי לי שלא תסתובבי לבד'.

כל שאלה נקודתית על הבדלים כאלה ואחרים בין הטקסט המקורי למשוכתב היא רק חלק קטן מהשאלה הגדולה - מוסרית ופילוסופית בעיקרה - בדבר זכותם של בעלי הזכויות לעשות בטקסט ספרותי כבתוך שלהם.
במקרה הזה, רוחה של פניה ברגשטיין נמחתה מן הסיפור שלה, ואיננה. 

http://tarbut-yeladim.blogspot.co.il/2011/12/100.html

נעלי הפלא של רחלי
מתאים לבני ארבע עד שש. 

נירה לוין