מאת: דיינה ריינהרט
מאנגלית: יעל ענבר
ידיעות אחרונות ספרי חמד 2013, בסדרה 'פרוזה-צעיר'
208 עמוד, לא מנוקד

'אודסה דחפה את קורות הרצפה בבוהן. היא הצמידה רגליים וקפצה.
שום דבר.
היא קפצה שוב. ושוב. היא עצמה עיניים, עצרה את הנשימה, וקפצה הכי חזק שהצליחה.
ואז... היא נפלה.
להתהפך-להסתובב-להתגלגל.
...'
אודסה, תלמידת כיתה ד, עברה עם אמה ועם אחיה אוליבר ('שגדל והפך לשרץ מעצבן') לבית חדש. אודסה לא אהבה את הבית, בין היתר משום שראתה אותו למחרת היום שבו אמר לה אביה שהוא מתחתן שוב. דעתה של אודסה על הבית השתנתה כשאימה הסכימה שתגור בעליית הגג, כלומר במרחק גרם מדרגות שלם מאוליבר! כך השיגה חדר לעצמה.
רק במקרה גילתה אודסה את הקסם שבעליית הגג. זה קרה כשאוליבר קנטר אותה: 'תיאו סאמרס מוצא חן - מוצא חן בעינייך'. אודסה הגיבה בדחיפה, אוליבר נפל, אמא יצאה מכליה ואודסה נשלחה לעליית הגג, לעונש. שם, רותחת מכעס, הטיחה עוגת חֵמָר של אוליבר בקורות הרצפה. כשרקעה ברגליה כדי לרסק את ה'עוגה' - נפלה דרך קורות הרצפה אחורה בזמן. 24 שעות לאחור.

הזמן הוא שחקן ראשי בסיפורה על אודסה, ילדה רגילה לגמרי שמצאה את עצמה מפעילה קסם מאוד בלתי רגיל. את מקורו של הקסם לא הבינה - אבל ניסתה להשתמש בו כדי לשנות את מציאות חייה; בכל פעם שרצתה בכך, שינתה דבר מה בהתנהגותה או בתנאים - וקיבלה הזדמנות לחיות מחדש יום שכבר עבר - והפעם באופן מוצלח יותר.
אודסה גילתה שהקסם מוגבל בזמן, תרתי משמע; בפעם הראשונה חזרה 24 שעות לאחור, בפעם השנייה רק 23 שעות לאחור, וכן הלאה. כשה'חזרות' שעמדו לרשותה התמעטו, החלה אודסה להבחין בין חשוב לחשוב פחות. היא התבוננה במציאות חיה ובמציאות חייהם של אנשים שהקיפו אותה. היא בחנה את זכותה לשנות את חייהם של אחרים לטובתה היא, ובסופו של דבר, הקסם שזכתה בו במקרה גרם לה להבין את מגבלותיה ולקבל מה שאינה יכולה לשנות.
תהליך התפתחות דמותה של דמותה של אודסה חיוור למדי ואיננו משכנע; ואף על פי כן - תיאור חייה של הגיבורה על הגבול שבין מציאות לפנטזיה מעניק לקוראים הצעירים הזדמנות לבחון סוגיות הקשורות להורוּת ולמשפחה, ליחסי אחים, לזכויותיו של פרט על פני זכויות זולתו, להסתגלות וליכולת להתמודד עם מציאות מתסכלת.

אודסה עושה את זה שוב מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין