אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

האגדה על הילד הכי רע בעולם

כתב: אואֶן קוֹלפר
איורים: טוני רוס
מאנגלית: אמנון ריבק
כנרת 2013
94 עמוד, מנוקד 

'יש לי ארבעה אחים, ואין רגע שהם לא מתלוננים על משהו. בכל פעם שמציק לי משהו ואני הולך לאמא כדי לדבר אתה, יש לפחות שני אחים בתור לפניי, מייללים על משהו לגמרי אדיוטי. אני סובל מבעיה אמתית, כמו נניח עור שהתקלף לי ליד הציפורן, או גרב שחסר לי, והם מבזבזים את הזמן של אמא על שטויות כמו ריבה שנמרחה להם על הפנים, או סוודר שהם לבשו הפוך.' 

ויל בן השמונה מתאר בגוף ראשון את ארבעת אֶחָיו על ההתנהלות היללנית-מתלוננת שלהם ('אמא קוראת לבעיות האלה סוסי עץ'), החל במַרטי בן העשר ('למה אסור לי אופנוע?'), עבור בדוני שעסוק בשיער שלו ('הבנות יקראו לי דוני קיפודוני. תצילי אותי'), וכלה בשני הקטנים בֶּרט וג'ד, שכל אחד מהם מתחיל את התלונה שלו בדרך מקורית; ברט מתחיל כל משפט ב'נִיכוֹל?', למשל 'נִיכוֹל שוקולד?' וג'ד ב'זְלוֹפֵיר', למשל 'זְלוֹפֵיר, אמא של כריסי הרשתה לו לגלח את הראש'. 

ויל, מסַפֵּר תמים, אינו מודע לכך שגם הוא, כמו אֶחיו, מתלונן על כל אי-נוחות. בהיותו ילד, הוא גם אינו מודע למשמעות החברתית של הדברים שהוא מספר, והם חושפים את העמדות המרחפות במשפחה ומעלים חיוך על פני הקוראים המבוגרים.
עיקר הסיפור מתמקד בפרשה ישנה נושנה מתקופת ינקותו של ויל, פרשה המתבררת לקוראים תוך כדי שיחה בין ויל לסבו. החלק הזה בסיפור, שיש בו מזימה מרושעת, סכנת חיים, עונש חמור וגם הֶרְגל משפחתי מצחיק-מבחיל - ישמח מאוד את הקוראים הצעירים; אבל הסֵיפא של השיחה, קטע שבו המספֵּר הצעיר נשלח לגלות את מוסר ההשכל של סיפורו - בחלק הזה נשמע אואן קולפר כסופר מתחיל המחפש תהילה בכתיבה מוּסרנית. 

רבים מהקוראים הצעירים כבר מכירים את ויל ואת ארבעת אחיו. המפגשים הראשונים עם המשפחה היו בספרים שפתחו את סדרת האגדה על... שכתב קולפר: האגדה על מרפי בטטה (ראו בדףדף), ו-האגדה על קפטן קרואו. 

אואן קולפר
(1965) הוא סופר אירי. התחיל את דרכו כמורה בבית ספר יסודי, ומאז 2001, עת ראה אור הספר הראשון בסדרת ספרי ארטמיס פאול, הוא זוכה להכרה ולהערכה רבה גם מחוץ למולדתו ורבים מספריו הם רבי מכר עולמיים. 

האגדה על הילד הכי רע בעולם מתאים לבני שש עד שמונה.
נירה לוין