כתב: אהרן אפלפלד
איורים: ולי מינצי
כנרת זמורה-ביתן 2013
134 עמוד, לא מנוקד

'הם הלכו יד ביד ובצעדים מהירים, ועם עלות השחר הגיעו אל פתחו של היער.
'אדם שלי,' אמרה האם, 'הגענו, אל תחשוש. אתה מכיר היטב את היער שלנו וכל מה שיש בו. אני אשתדל מאוד לשוב בערב, אך אם אאחר - לך אל דיאנה, ואני אבוא אליה לאסוף אותך'.
אדם עמד ליד אמו, עוד מנומנם, ולא ידע מה לשאול. אמו חזרה ואמרה, 'אל תחשוש, אתה מכיר את היער שלנו וכל מה שיש בו. שב מתחת לאחד העצים, למשל העץ שיש לו צמרת עגולה, קרא בספרו של ז'ול ורן, או שחק בחמש אבנים, הזמן יעבור מהר'.
אמו חיבקה אותו ואמרה, 'אני מוכרחה לרוץ, אני הולכת להסתיר את הסבים'.'

אפלפלד, אחד מבכירי הסופרים בישראל, כתב עד כה למבוגרים. הספר הזה, אף שהוא מיועד לילדים, חף מכל התכוונות אליהם, ואפלפלד אינו מתפתה להפוך למורה או למחנך; לא זו בלבד שאין בספר מידע סדור על השואה, על מאורעות התקופה ועל גורלם של היהודים, אין גם פרטים על הנפשות הפועלות: מי במשפחה? איפה מתגוררת המשפחה? מפני מי צריך להסתיר את הסבים? הקוראים מתוודעים לילד ולאמו, נפרדים מן האם, ונשארים ביער עם ילד בן תשע שאינם יודעים עליו הרבה מלבד שמו.

גיבורו של אפלפלד, ילד ששמו אדם, הוא ללא ספק ילד רגיל ('בשליש שלפני האחרון בלטו בתעודתו שלושה טוב מאודים. הדבר שימח את הוריו והם קנו לו כדורגל חדש'), ובו בזמן הוא בן אנוש חושב, סקרן, מודע לרגשות המפעמים בו ומוקיר רגעי שמחה, געגועים ותוגה. מרגע שנפרד מאמו הוא לומד לחיות בסביבה חדשה בתנאים שלא הכיר, ומחשבותיו הן עבורו מקור לכוח ולאופטימיות. מבחינה זו אדם הוא פילוסוף והומניסט, וייתכן שהשם שנבחר עבורו אינו מקרי.

אדם שוהה ביער חודשים אחדים. הוא פוגש בבן כיתתו תומס, והשניים, השונים מאוד זה מזה - מאתגרים בתמימות ובחן איש את מערכת הערכים והאמונות של רעהו. מי שמצילה אותם מרעב ומן החורף האירופי היא הרועָה מינה, ילדה יהודייה מבית ספרם המתגוררת אצל משפחה נוצרית, ואף שהיא סובלת מידם הקשה של מעבידיה אין היא חדלה להבריח ליער מזון לשני החברים. פרטים על התקופה, על האנטישמיות ועל מצוקות החיים היהודיים תחת שלטון הגרמנים חודרים אל הסיפור טיפין טיפין, אבל חסרונם אינו מורגש. הסיפור הוא על בני אדם, ועל כוח הרוח.

אהרן אפלפלד נולד בבוקובינה (אז רומניה) ב- 1932. אמו נרצחה בגטו והוא נלקח עם אביו למחנה עבודה. לאחר שהופרד מאביו ברח מהמחנה והסתתר במשך שנתיים ביערות. עלה ארצה אחרי המלחמה, וב- 1957, בדרך מקרה, פגש בארץ את אביו. פרסם עשרות ספרים וזכה בפרסים רבים.

ילדה שלא מן העולם הזה מתאים לבני תשע עד שלוש עשרה.
נירה לוין