כתב ואייר: אוליבר ג'פרס
מאנגלית: תמר קרמר
כתר 2013
32 עמוד, מנוקד

'כשהעפיפון של פלויד נתקע על העץ,
פלויד משך וטלטל את החוט,
אבל העפיפון לא השתחרר.
הבעיה התחילה
באמת
כשפלויד זרק את הנעל שהוא הכי אוהב
כדי לשחרר את העפיפון...
... וגם היא נתקעה!'

פלויד (ילד), אימפולסיבי (כמו ילד) וחסר סבלנות (כמו ילד), מנסה לשווא להחזיר לעצמו את העפיפון בטלטול ובמשיכה. כשקוצר רוחו מתעצם הוא זורק נעל לעבר העפיפון, אך גם היא נתקעת בין הענפים. בין חוסר הסבלנות לאיבוד השליטה המוחלט, ובין ריאליזם לנונסנס - מופיע הסולם; האיור המציג את פלויד נושא סולם מוצג בצד השמאלי של כפולה, וכך יכולים הקוראים להשתהות לרגע לפני שהם הופכים דף ולקוות - או לפחות להרהר בסיכוי - שפלויד מצא סוף סוף את הדרך היעילה לשחרור העפיפון.
אך לא; הסולם מושלך מעלה, מצטרף לשאר החפצים התקועים ופותח חגיגת אבסורד נהדרת. בזה אחר זה מתעופפים לעבר העץ ונתקעים בו ברווז, כיסא, אופניים, כיור, דלת, מכונית, אורנג-אוטן, כבאית על כבאיה, ספינת ענק, קרנף וכן הלאה, וגם בַּית ואפילו לווייתן -
'וכולם נתקעו!'
אי אפשר לטעות באיוריו של אוליבר ג'פרס; פלויד המאויר עומד על רגלי קיסמים, גופו מרובע ושטוח, שתי עיני הנקודה שלו מרוחקות זו מזו, אוזניו בולטות בשני צדי ראש גדול, שיערו משורבט בדלילות, ובכפות ידיו לא יותר מארבע אצבעות. בשתיים שלוש תוספות כמעט לא-נראות ג'פרס מצליח לייצג את רגשותיו של פלויד המשתנים חליפות; זעמו, התסכול שלו, שובבותו, המרץ והדריכות של גופו, ורוחו הנפולה. הלשון המשתרבבת מן הפה מעידה על מאמץ גופני, הגבות הנמתחות כקו אחד או כקשת מעל העיניים מעידות על זעף או על אכזבה בהתאמה. אוסף האובייקטים שבתוך נוף העץ צוירו תוך הפרה מכוונת של פרופורציות, להגברת תחושת הכאוס ואיבוד השליטה. אפילו הנוּרה, המייצגת באיור את ה'אווריקה' שפילחה את תודעתו של פלויד כשחשב על מסוֹר - אפילו היא מתעופפת לעבר העץ...

גם המסור מסמן פרשת דרכים אפשרית: האם פלויד ינסר את גזע העץ, יפתור את בעיית העפיפון וישים קץ להשתוללות המצחיקה-פרועה? אל חשש, פלויד אינו מוותר על הזדמנות להשליך חפצים, וגם המסורית הקטנה נורית אל על.
המסורית היא בבחינת הקש ששבר את גב הגמל; כשהיא מתווספת לאובייקטים הקטנים והגדולים והעצומים שעל העץ - עושה הצפיפות את מה שלא עשה הזעם, והעפיפון משתחרר.

כוח הזיכרון של פלויד קצר כמו סבלנותו. כשהעפיפון חוזר אליו -
'פלויד היה מאושר. הוא כבר שכח
שהכול התחיל בגלל העפיפון.
מיד העיף אותו למעלה,
ואת שארית היום בילה בהנאה רבה'.
ומה שנשאר למעלה על העץ? הכבאים כבר יחשבו על משהו...

סיפור מצחיק-מטריד, שמצליח לנעוץ את שניו באזורים האפלוליים שלנו - האנוכיות, קוצר הרוח וחוסר האחריות.

תקוע מתאים לבני חמש עד שבע, לטיפוסים אימפולסיביים ולאלה שהמושג 'קיימות' קבור בתודעתם תחת ערימות אשפה.
נירה לוין