אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

גבעת ווטרשיפ

כתב: ריצ'רד אדמס
תרגם: יואב אבני
אוקיינוס ומודן 2013
536 עמוד, ניקוד חלקי-מסייע

ספרו הראשון של ריצ'רד אדמס, שהוא גם המפורסם והאהוב שבספריו, ראה אור באנגלית לפני כ- 40 שנה. ב- 1982 תורגם לעברית בידי רינה ליטוין והשנה זכה לתרגום חדש. גבעת ווטרשיפ היה ועודנו יצירה ספרותית חשובה, אהובה, נקראת ומדוברת מאוד בהקשרים שונים, ונכתבו עליה לא מעט פרשנויות הן בזכות סיווגה כספרות לילדים הן בגלל ההקשרים הפסיכולוגיים-חברתיים-פוליטיים שיוחסו לה. 

זהו סיפור צמיחתה של קהילת ארנבונים חדשה, המונעת בידי השאיפה לביטחון, לעצמאות ולחיי חירות ושלווה. את השראתו שאב ריצ'רד אדמס מארנבוני בר, בעלי חיים המנהלים חיי קהילה המושתתים על טריטוריה (ארנבייה שהם חופרים בעצמם) והירארכיה חברתית. גיבורי הספר הם שני ארנבונים אחים, לוּז וחמישון. הם חיים בארנבייה ותיקה וגדולה, שמנוהלת בידי קבוצת זכרים חזקה ומאורגנת היטב במערכת כללים. חמישון, הצעיר בין השניים, נחשב חלש פיזית וחסר ביטחון אך מפגין רגישות מיוחדת ואינטואיציות יוצאות דופן. 
את תחילת העלילה מניעה תחושת אי-נחת אצל שניהם; לוּז מביע רצון להסתלק מהארנבייה, בעיקר בגלל השליטה המתהדקת והולכת של ה'אָאוֹסְלָה' (בשפת הארנבונים - קבוצת הזכרים המקיפה את הארנבון הראשי ואוכפת על הארנבייה כולה את מרותו); חמישון אינו יודע להגדיר במדויק מה הוא חש, ואומר - 'זו לא בדיוק סכנה שאני מרגיש לגבי המקום, זה - אני לא יודע - משהו מעיק, כמו רעם; אני לא יודע בדיוק מה, אבל זה מדאיג אותי'. סימנים הנראים לא הרחק מהארנבייה מעידים כי חמישון אינו טועה; בני אדם הציבו שלטים והחלו לחפור בשטח, מה שבישר את סופה הקרב של הארנבייה. שני האחים, שניסו לשווא לעַניין את הארנבון הראשי במידע הזה ובתחושת האסון שהציפה את חמישון, החליטו לעזוב. 

זה היה צעד ראשון במסע גדול. לשני הארנבונים הצטרפו אחדים ממכריהם בארנבייה, כל אחד מסיבותיו. במהלך המסע הולכת ונבנית דמותו של לוּז כמנהיג נבון, הוגן ואחראי. הארנבונים, שכל אחד מהם מוכר בשמו ובתכונותיו, עוברים דרך קשה ומסוכנת, מפתחים את יכולתם לעבוד כצוות, משתפים פעולה עם בעלי חיים אחרים, מציגים מקוריות ויצירתיות בפתרון בעיות, מסתבכים בהרפתקאות המסכנות את הקבוצה כולה וגם מתעמתים עם מחלוקות ומאבקי כוח. כמו אצל בני האדם, החזקים והבולטים בקבוצה מתכנסים סביב המנהיג ומפגינים מחויבות לו ולדרכם המשותפת. הם קשובים לאיש הרוח ההולך אתם, חמישון, שדמותו מקבילה לדמות הנביא-המשורר בחברה האנושית. לאמור - חברה בתהליך הגירה, הגדרה עצמית והתיישבות מחדש.
כבני אדם ממש...
ההתבוננות בארנבונים המפלסים דרך לחיים טובים יותר מזמינה מחשבות על החברה האנושית, ולא מעט נכתב בהשראת ההשוואה הזו על טיפוסים שונים של חברות אנושיות, על משטרים ועל מנהיגות.
בטקסט משולבים מילים וביטויים משפת הארנבונים שיצר אדמס, מה שמוסיף לספר אותנטיות ואמינות. למשל, רצף ההגאים האונומטופיאי 'הְרוּדוּדוּ' פירושו טרקטור; 'לֶנְדְרִי' פירושה שועל; 'תַארְן' פירושה הלם מְשַׁתֵק, וכן רבים אחרים.
בסיפור המסע משולבים סיפורים מהמיתולוגיה הארנבונית, סיפורי בריאה ועלילות גבורה שסיפרו הארנבונים בשעת חניה ומנוחה כדי לשאוב עידוד והשראה למאבקם. הסיפור הראשון נקרא כסיפור בריאת העולם הארנבוני, טקסט מכונֵן של עם הארנבונים, על הברית שנכרתה בין בורא העולם, פְרִית, לבין ארנבונים הראשונים: 'ומאותו יום, משסיים פרית את כל אשר עשה ונח שלו ורגוע ברקיע האדום, יוצא עֵל-אַהְרְיירָה ממחילתו, הוא ובניו ובני זרעו, כדי לאכול ולשחק לפני פרית כי חברים הם, והבטיח להם כי לא ייכחדו לעולם' (עמ' 50). בחלקים הללו בסיפור שיבץ המתרגם יואב אבני לשון כמו-מקראית וארכאיזמים אחרים.
הספר נכתב בהשראת סיפורים שסיפר אדמס לבנותיו הקטנות בעת שטיילו דרומית לאוקספורד. אכן, מסע הארנבונים מתחיל ונגמר בין גבעותיה הירוקות של אנגליה. הטבע החי והנושם בסיפור - שמותיהם של הצמחים, המראות, הניחוחות והקולות הם תפאורה נהדרת לדרמה המרגשת המתחוללת בין הדפים. 

הספר הנפלא, הנגמר בניצחון הטוב על הרע, ירתק סקרנים מגיל עשר ומעלה, גם כאלה שמאחוריהם כמה וכמה עשורים.
נירה לוין