אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

גנדי

סיפור חייו של מהטמה (מוהנדס) גנדי
מאת תמר ורטה -זהבי
איורים: דייויד הול
הוצאת עם
עובד


מוהנדס גנדי  נולד בהודו בשנת  1869 . מגיל צעיר למד שלא לפגוע בשום יצור חי ולהיות סובלני כלפי אנשים שונים ממנו. בגיל 18 נשלח לאנגליה ללמוד משפטים, ושם התעורר בליבו רצון להכיר לעומק את דתו ואת מנהגיה . הוא  חזר להודו, ולאחר תקופה קצרה נשלח לדרום אפריקה, מטעם חברה הודית. שם נתקל גנדי באפלייה לרעה, בגזענות ובאי צדק נגד ההודים במדינה, ואימץ לראשונה שני עקרונות חשובים: את הסאטיאגרהא (דבקות באמת), ואת אהימסה ( התנגדות הבלתי אלימה )
כשחזר גנדי להודו, החל לפעול לשחרור לאומי מן הכיבוש הבריטי. הוא הקדיש לכך כשלושים שנים של מאבק ציבורי , שבהן פעל לטובת האנשים העניים והמסכנים בהודו ואנשים החלו לכנות אותו  'באפו' (אבא) ו'מהאטמה' (נפש גדולה).  ב-1947 זכתה הודו בעצמאותה וגנדי זכה לראות בהתגשמות חלומו. שנה אחר כך הוא נורה למוות בידי מתנקש חמוש באקדח.
עד היום נחשב גנדי לדמות נערצת בעולם כולו. דמותו הפכה לסמל לסובלנות ולפתרון בלתי-אלים של סכסוכים, ומאבקו היה להשראה ללוחמי חופש וזכויות אדם בעולם כולו. רבים מממשיכי דרכו , ביניהם מרטין לותר קינג, והדלאי לאמה, זכו בפרס נובל לשלום.

 

סטיאגראה


'סטיא היא האמת והצדק. כדי להשיג את האמת והצדק יש להשתמש באגרהא. אגרהא הוא כוח המאבק למען אמת וצדק בדרך לא אלימה. אלימות היא ההפך מאמת ומצדק. מי שיתנגד לאי צדק בדרך בלתי אלימה, יצליח, אם יהיה מוכן להפר חוקים בלתי צודקים, גם אם ייפגע מכך ואפילו אם יהיה מוכן למות...התנגדות לא אלימה היא כוח חזק יותר מפצצות', אמר גנדי. 

בשנת 1915 חזר גנדי עם בני משפחתו להודו, כדי להיאבק למען צדק ואמת לבני עמו, בתקווה לנצח במאבק לגרוש את הבריטים שדיכאו את העם ההודי. הוא יצא למסע ארוך ברכבת כדי לעודד את מיליוני בני עמו להפגין בכל דרך נגד השלטון הבריטי, והקים מפלגה גדולה שפעלה לשינוי המצב בהודו וכך כתב: רוח חדשה נושבת על פני הודו. מעם חסר תקווה הפכנו לעם אחראי גורלו...שלוש מטרות עומדות לפנינו: להפוך את הודו למדינה עצמאית, להפוך את הודו למדינה צודקת, ולשמור על יחסים טובים בין הינדים למוסלמים. 

בשנת 1947 חגגה הודו את עצמאותה. שתי המטרות הראשונות שהציב גנדי, הושגו. המטרה השלישית לא הושגה. מהומות דמים פרצו בין הינדים למוסלמים וגנדי הודיע שיצום עד שתיפסק האלימות. בקושי רב עשה את דרכו למקדש , כדי להתפלל . בדרכו חזרה  בא מולו בחור הינדי ,שראה בו בוגד , ושלף אקדח. 
גנדי, שהטיף כל חייו נגד אלימות, נרצח בירייה. 


Loading...