כתב ואייר: ג'ון פַרְדֶל
מאנגלית: גילי בר-הלל סמו
ידיעות אחרונות ספרי חמד 2013
26 עמוד, מנוקד

מי אכל את לואיס?
השאלה בשם הספר על רקע איור הכריכה של פרדל, יוצרת את הפחד הנפלא שילדים אוהבים: חִיל ורעד שסופו צחוק גדול. המילה 'אכל' בכותרת מוגדלת ובולטת, ורומזת לאפשרות של אבסורד. התשובה טמונה בדמותו המאוירת של יצור דמיוני ערמומי על גבי הכריכה; ההבעה שעל פניו מבטיחה שהצחוק וההקלה כבר ממתינים מעבר לגופו הענק.
באיור שעל הכריכה נראים גם לואיס ואחותו, רוכבים ביער ורגועים לחלוטין; הוא רוכב על קורקינט תלת-גלגלי, היא על אופניים ללא גלגלי עזר. כלי הרכב השונים מגדירים את ההבדל בגיל בין השניים, ולפיכך גם את הבדלי המעמד והאחריות. לואיס נושא בתרמילו פנס (כל אחד יכול להשתמש בפנס!), אבל אחותו נושאת מפתח ברגים (לא כל אחד יודע להשתמש בכלי כזה!), עובדה המוסיפה לביטחון שהיא משרה על אחיה.
היער שהשניים רוכבים בו אינו נקודת התחלה תמימה; ל'יער' יש היסטוריה מפוארת והתרחשו בו מפגשים מפחידים ומסוכנים. היצור המופיע על הכריכה ומתבונן בילדים התמימים מאחור עשוי לכתוב את הפרק הבא בהיסטוריה הספרותית.

עכשיו אפשר לפתוח את הספר, להתחיל לספר את הסיפור ולגלות שהצרה מתרחשת כבר בכפולה הראשונה.
'לואיס ואחותו הגדולה שרה טיילו יום אחד ביער...
כשפתאום, לרוע המזל...
... בולען אכל את לואיס.'
בעוד לואיס עושה את דרכו אל קיבתו של ה'בולען', שרה - אנחנו כבר יודעים שהיא גדולה ואחראית - אינה מתבלבלת ואינה חוששת. לפני שהיא פותחת במרדף אחר הבולען, 'היא רק התעכבה רגע כדי לקחת משהו שחשבה שאולי תזדקק לו...'
האיור מוסיף מידע, אבל לא את כל המידע; הקוראים רואים ששרה מחפשת משהו בין השיחים; אבל מה??
העלילה מתקדמת ב'בליעות': הבולען נטרף על ידי חוטפנית, שנטרפת על ידי תת-פצחן, שנטרף על ידי בולסנית קוצנית, וכן הלאה. כל מפלץ נבלע על ידי יצור גדול וחזק ממנו. שעתה של שרה משחקת לה כשהטורף האחרון נרדם. היא מפלסת דרך לעומק, מקיבתו של יצור אחד לתוך קיבתו של יצור אחר, עד שלואיס נמצא בריא ושלם. עכשיו, כשמתברר מה מצאה שרה בין השיחים, היא מצליחה לחלץ את שניהם.

להגינות ולשוויון המגדרי יש תפקיד בסיפור; שרה אמנם גדולה ואחראית, נחושה להציל את אחיה ומצליחה לחלצו ממעמקים, אבל גם לואיס אינו קוטל קנים. הרגע הגדול שלו מגיע, והשניים חוזרים בשלום הביתה (ומי שיחזור וידפדף לתחילת הסיפור יגלה איך יצרה שרה את כלי הטיס שהוביל את שני האחים לביתם).

מלבד הפחד והצחוק וההקלה שבצדו, מובלעים בסיפור כמה נושאים מעניינים לא פחות: יחסי האחים והאחריות ההדדית; היצירתיות; הנחישות; היוזמה, שיתוף הפעולה והאומץ; ולבסוף, הידיעה שאפשר להתמודד בהצלחה גם עם הבלתי צפוי והלא מוכר.

ג'ון פַרְדֶל (נולד ב- 1967) הוא אמן הנפשה, כותב ומאייר החי בסקוטלנד.
מי אכל את לואיס? מתאים למאזינים מגיל שלוש ולקוראים עד גיל שש.
נירה לוין