אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

הנסיך הקטן

מאת: אנטואן דה סנט אקזיפרי
תרגמה אילנה המרמן
הוצאת עם עובד

הנסיך הקטן הוא אחד הספרים הפופולריים ביותר בעולם, מיום שיצא לאור, בשנת 1943. זהו סיפור על  מפגש דמיוני עם  נסיך קטן שחי בכוכב כל כך זעיר, שאפילו שם לא היה לו. הנסיך יצא לשוטט בעולם. כדי לחפש לו עיסוק וגם כדי להרחיב את ידיעותיו. הוא ביקר בשישה כוכבים: בכוכב של מלך, בכוכב של גאוותן, בכוכב של שתיין, בכוכב של איש עסקים, בכוכב של מדליק פנסים ובכוכב של גיאוגרף. ואז הגיע לכוכב השביעי, הלא הוא כדור הארץ , שם פגש את הטייס, שנאלץ לנחות במדבר סהרה, והוא שמספר את הסיפור.
הספר תורגם לשפות רבות וגם עובד לתאטרון ולקולנוע. הוא תורגם לראשונה לעברית ב1952 בידי אריה לרנר.וב1993 בידי אילנה המרמן. ויכוח מעניין ניטש בארץ, כשפורסם התרגום החדש. 
במאמר 'למה תרגמתי מחדש את 'הנסיך הקטן', תוכלו לקרוא על כך.  אקזיפרי כתב וגם אייר את הספר, שנראה כמו ספר לילדים, אבל למעשה הוא מיועד למי שהיו ילדים והתבגרו. 
 

פרק 2

וְכָכָה חָיִיתִי לִי לְבַדִּי וְלֹא הָיָה לִי עִם מִי לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁקָּרְתָה לִי תַּקָּלָה בְּמִדְבַּר סַהֲרָה, לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁניִם. מַשֶּׁהוּ נשְִׁבַּר בַּמָּנוֹעַ שֶׁל הַמָּטוֹס שֶׁלִּי. וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ אִתִּי לֹא מְכוֹנָאִים וְלֹא נוֹסְעִים, הִתְכּוֹננְַתִּי לְנַסּוֹת לְבַצֵּעַ בְּכֹחוֹת עַצְמִי אֶת הַתִּקּוּן הַמְסֻבָּךְ. זוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִילִי שְׁאֵלָה שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת. מֵי הַשְּׁתִיָּה שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתִי הִסְפִּיקוּ בְּדֹחַק לְשָׁבוּעַ יָמִים. 

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן נרְִדַּמְתִּי אֵפוֹא עַל הַחוֹל, אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. הָיִיתִי בּוֹדֵד אַף יוֹתֵר מֵאָדָם שֶׁאֳנִיָּתוֹ נטְִרְפָה וְהוּא שָׁט עַל רַפְסוֹדָה בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס. עַל– כֵּן תּוּכְלוּ בְּוַדַּאי לְתָאֵר לָכֶם כַּמָּה הֻפְתַּעְתִּי כְּשֶׁהֵעִיר אוֹתִי עִם שַׁחַר מִין קוֹל מְשֻׁנּהֶ. הַקּוֹל אָמַר:
'בְּבַקָּשָׁה... צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה!'
'מָה?!'
'צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה...' 

קַמְתִּי בִּקְפִיצָה כַּהֲלוּם רַעַם. שִׁפְשַׁפְתִּי חָזקָ אֶת עֵינַי. הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיטֵב. וְרָאִיתִי יַלְדּוֹן מְשֻׁנּהֶ מְאֹד–מְאֹד מִתְבּוֹנֵן בִּי בְּכֹבֶד–רֹאשׁ. הִנֵּה הַדְּיוֹקָן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ שֶׁעָלָה בְּיָדִי לְצַיֵּר אַחַר–כָּךְ. 


אֲבָל הַצִּיּוּר שֶׁלִּי, כַּמּוּבָן, הַרְבֵּה פָּחוֹת מַקְסִים מֵהַדְּמוּת שֶׁעָמְדָה לְפָניַ בַּמְּצִיאוּת. לֹא אַשְׁמָתִי הִיא. כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שֵׁשׁ, רִפּוּ הַמְבֻגָּרִים אֶת יָדַי מִלִּהְיוֹת צַיָּר וְחוּץ מִנּחַשֵׁי בּוֹאַ סְגוּרִים וּפְתוּחִים לֹא לָמַדְתִּי לְצַיֵּר כְּלוּם. 

בְּעֵיניִַם פְּעוּרוֹת בְּתִמָּהוֹן הִבַּטְתִּי אֵפוֹא עַל הַחִזּיָוֹן שֶׁלְּפָנַי. אַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁהָיִיתִי רָחוֹק אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. וּבְכָל–זֹאת לֹא נרְִאָה לִי הַיַּלְדּוֹן הֶחָבִיב כְּמִי שֶׁתָּעָה בַּדֶּרֶךְ וְגַם לֹא כְּמִי שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו, אוֹ שֶׁגּוֹוֵעַ בָּרָעָב וּבַצָּמָא, אוֹ שֶׁמְּפַחֵד פַּחַד–מָוֶת. הוּא לֹא הָיָה דּוֹמֶה כְּלָל לְיֶלֶד אוֹבֵד בְּלֵב מִדְבָּר, אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. כְּשֶׁהִצְלַחְתִּי לְדַבֵּר סוֹף–סוֹף, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: 

'מַה... מָה אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה?'
אֲבָל הוּא חָזרַ וְאָמַר, לְאַט–לְאַט, כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ
חָשׁוּב מְאֹד:
'בְּבַקָּשָׁה... צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה...' 

אֶל מוּל תַּעֲלוּמָה גְּדוֹלָה מִדַּי אֵינֶנּוּ מְעִזּיִם שֶׁלֹא לְצַיֵּת. אַף–עַל–פִּי שֶׁבְּעֵינַי נרְִאָה הַדָּבָר חֲסַר כָּל שַׁחַר, אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל יִשּׁוּב וּבְשָׁעָה שֶׁל סַכָּנתַ–מָוֶת, הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי עֵט וְדַף ניְָר. אֲבָל אָז נזִכְַּרְתִּי שֶׁלָּמַדְתִּי בְּעִקָּר גֵּיאוֹגְרַפְיָה וְהִיסְטוֹרְיָה וְחֶשְׁבּוֹן וְדִקְדּוּק, וְאָמַרְתִּי לַיַּלְדּוֹן (קְצָת בְּרֹגֶז) שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְצַיֵּר. הוּא עָנהָ לִי: 

'אֵין דָּבָר. צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה.'
אֲבָל אֲנִי מִיָּמַי לֹא צִיַּרְתִּי כִּבְשָׂה, וְעַל–כֵּן חָזרְַתִּי וְצִיַּרְתִּי
לוֹ אֶת אֶחָד מִשְּׁנֵי הַצִּיּוּרִים הַיְחִידִים שֶׁיָּדַעְתִּי לְצַיֵּר: הַנּחָשׁ הַסָּגוּר.
 וּלְתִמְהוֹניִ הַגָּדוֹל אָמַר הַיַּלְדּוֹן: 'לֹא! לֹא! אֲניִ לֹא רוֹצֶה פִּיל בְּתוֹךְ נחְַשׁ בּוֹאַ. 
נחְַשׁ בּוֹאַ מְסֻכָּן מְאֹד וּפִיל תּוֹפֵס יוֹתֵר מִדַּי מָקוֹם. 
אֶצְלִי הַכֹּל קָטָן כָּל– כָּךְ. אֲנִי צָרִיךְ כִּבְשָׂה. צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה.'
צִיַּרְתִּי לוֹ. 


הוּא הִסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן וְאָמַר: 'לֹא, הַכּבְִשָׂה הַזֹּאת כּבְָר חוֹלָה מְאֹד. צַיֵּר עוֹד אַחַת.' 
צִיַּרְתִּי. 


יְדִידִי חִיֵּךְ חִיּוּךְ חָבִיב, סַלְחָניִ: 'הֲרֵי אַתָּה רוֹאֶה... זוֹ לֹא כִּבְשָׂה, זהֶ אַיִל. יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם...' 
אָז שׁוּב צִיַּרְתִּי מֵחָדָשׁ.


אֲבָל גַּם הַצִּיּוּר הַזּהֶ, כְּקוֹדְמָיו, לֹא הִנּיִחַ אֶת דַּעְתּוֹ: 
'הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת זקְֵנהָ מִדַּי. אֲניִ רוֹצֶה כִּבְשָׂה שֶׁתִּחְיֶה הַרְבֵּה זמְַן.' עַכְשָׁו פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי, כִּי רָצִיתִי
לְהַתְחִיל סוֹף–סוֹף לְפָרֵק אֶת הַמָּנוֹעַ. עַל–כֵּן שִׂרְטַטְתִּי לוֹ אֶת הַצִּיּוּר הַזּהֶ. וּמִיָּד אָמַרְתִּי: 



'זוֹ הַתֵּבָה. הַכּבְִשָׂה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה נמְִצֵאת בִּפְניִם.'
וְהִנּהֵ, לְהַפְתָּעָתִי, אוֹרוּ פָּניָו שֶׁל הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר שֶׁלִּי:
'בְּדִיּוּק כִּבְשָׂה כָּזֹאת רָצִיתִי! תַּגִּיד, אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהִיא צְרִיכָה הַרְבֵּה עֵשֶׂב, הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת?'
'לָמָּה?'
'כִּי אֶצְלִי הַכֹּל קָטָן כָּל–כָּךְ...'
'זהֶ יַסְפִּיק לָהּ בְּהֶחְלֵט. הֲרֵי נָתַתִּי לְךָ כִּבְשָׂה קְטַנטְֹנתֶ.'
הוּא הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַצִּיּוּר: 'לֹא כָּל–כָּךְ קְטַנּהָ... תִּרְאֶה! הִיא נרְִדְּמָה...'
וְכָכָה הִתְוַדַּעְתִּי אֶל הַנָּסִיךְ הַקָּטָן.


Loading...