פרק 2
וְכָכָה חָיִיתִי לִי לְבַדִּי וְלֹא הָיָה לִי עִם מִי לְדַבֵּר בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁקָּרְתָה לִי תַּקָּלָה בְּמִדְבַּר סַהֲרָה, לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁניִם. מַשֶּׁהוּ נשְִׁבַּר בַּמָּנוֹעַ שֶׁל הַמָּטוֹס שֶׁלִּי. וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ אִתִּי לֹא מְכוֹנָאִים וְלֹא נוֹסְעִים, הִתְכּוֹננְַתִּי לְנַסּוֹת לְבַצֵּעַ בְּכֹחוֹת עַצְמִי אֶת הַתִּקּוּן הַמְסֻבָּךְ. זוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִילִי שְׁאֵלָה שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת. מֵי הַשְּׁתִיָּה שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתִי הִסְפִּיקוּ בְּדֹחַק לְשָׁבוּעַ יָמִים.
בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן נרְִדַּמְתִּי אֵפוֹא עַל הַחוֹל, אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. הָיִיתִי בּוֹדֵד אַף יוֹתֵר מֵאָדָם שֶׁאֳנִיָּתוֹ נטְִרְפָה וְהוּא שָׁט עַל רַפְסוֹדָה בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס. עַל– כֵּן תּוּכְלוּ בְּוַדַּאי לְתָאֵר לָכֶם כַּמָּה הֻפְתַּעְתִּי כְּשֶׁהֵעִיר אוֹתִי עִם שַׁחַר מִין קוֹל מְשֻׁנּהֶ. הַקּוֹל אָמַר:
'בְּבַקָּשָׁה... צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה!'
'מָה?!'
'צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה...'
קַמְתִּי בִּקְפִיצָה כַּהֲלוּם רַעַם. שִׁפְשַׁפְתִּי חָזקָ אֶת עֵינַי. הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיטֵב. וְרָאִיתִי יַלְדּוֹן מְשֻׁנּהֶ מְאֹד–מְאֹד מִתְבּוֹנֵן בִּי בְּכֹבֶד–רֹאשׁ. הִנֵּה הַדְּיוֹקָן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ שֶׁעָלָה בְּיָדִי לְצַיֵּר אַחַר–כָּךְ.
אֲבָל הַצִּיּוּר שֶׁלִּי, כַּמּוּבָן, הַרְבֵּה פָּחוֹת מַקְסִים מֵהַדְּמוּת שֶׁעָמְדָה לְפָניַ בַּמְּצִיאוּת. לֹא אַשְׁמָתִי הִיא. כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שֵׁשׁ, רִפּוּ הַמְבֻגָּרִים אֶת יָדַי מִלִּהְיוֹת צַיָּר וְחוּץ מִנּחַשֵׁי בּוֹאַ סְגוּרִים וּפְתוּחִים לֹא לָמַדְתִּי לְצַיֵּר כְּלוּם.
בְּעֵיניִַם פְּעוּרוֹת בְּתִמָּהוֹן הִבַּטְתִּי אֵפוֹא עַל הַחִזּיָוֹן שֶׁלְּפָנַי. אַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁהָיִיתִי רָחוֹק אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. וּבְכָל–זֹאת לֹא נרְִאָה לִי הַיַּלְדּוֹן הֶחָבִיב כְּמִי שֶׁתָּעָה בַּדֶּרֶךְ וְגַם לֹא כְּמִי שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו, אוֹ שֶׁגּוֹוֵעַ בָּרָעָב וּבַצָּמָא, אוֹ שֶׁמְּפַחֵד פַּחַד–מָוֶת. הוּא לֹא הָיָה דּוֹמֶה כְּלָל לְיֶלֶד אוֹבֵד בְּלֵב מִדְבָּר, אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת. כְּשֶׁהִצְלַחְתִּי לְדַבֵּר סוֹף–סוֹף, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ:
'מַה... מָה אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה?'
אֲבָל הוּא חָזרַ וְאָמַר, לְאַט–לְאַט, כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ
חָשׁוּב מְאֹד:
'בְּבַקָּשָׁה... צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה...'
אֶל מוּל תַּעֲלוּמָה גְּדוֹלָה מִדַּי אֵינֶנּוּ מְעִזּיִם שֶׁלֹא לְצַיֵּת. אַף–עַל–פִּי שֶׁבְּעֵינַי נרְִאָה הַדָּבָר חֲסַר כָּל שַׁחַר, אֶלֶף–אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים מִכָּל יִשּׁוּב וּבְשָׁעָה שֶׁל סַכָּנתַ–מָוֶת, הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי עֵט וְדַף ניְָר. אֲבָל אָז נזִכְַּרְתִּי שֶׁלָּמַדְתִּי בְּעִקָּר גֵּיאוֹגְרַפְיָה וְהִיסְטוֹרְיָה וְחֶשְׁבּוֹן וְדִקְדּוּק, וְאָמַרְתִּי לַיַּלְדּוֹן (קְצָת בְּרֹגֶז) שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְצַיֵּר. הוּא עָנהָ לִי:
'אֵין דָּבָר. צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה.'
אֲבָל אֲנִי מִיָּמַי לֹא צִיַּרְתִּי כִּבְשָׂה, וְעַל–כֵּן חָזרְַתִּי וְצִיַּרְתִּי
לוֹ אֶת אֶחָד מִשְּׁנֵי הַצִּיּוּרִים הַיְחִידִים שֶׁיָּדַעְתִּי לְצַיֵּר: הַנּחָשׁ הַסָּגוּר.
וּלְתִמְהוֹניִ הַגָּדוֹל אָמַר הַיַּלְדּוֹן: 'לֹא! לֹא! אֲניִ לֹא רוֹצֶה פִּיל בְּתוֹךְ נחְַשׁ בּוֹאַ.
נחְַשׁ בּוֹאַ מְסֻכָּן מְאֹד וּפִיל תּוֹפֵס יוֹתֵר מִדַּי מָקוֹם.
אֶצְלִי הַכֹּל קָטָן כָּל– כָּךְ. אֲנִי צָרִיךְ כִּבְשָׂה. צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה.'
צִיַּרְתִּי לוֹ.
הוּא הִסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן וְאָמַר: 'לֹא, הַכּבְִשָׂה הַזֹּאת כּבְָר חוֹלָה מְאֹד. צַיֵּר עוֹד אַחַת.'
צִיַּרְתִּי.
יְדִידִי חִיֵּךְ חִיּוּךְ חָבִיב, סַלְחָניִ: 'הֲרֵי אַתָּה רוֹאֶה... זוֹ לֹא כִּבְשָׂה, זהֶ אַיִל. יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם...'
אָז שׁוּב צִיַּרְתִּי מֵחָדָשׁ.
אֲבָל גַּם הַצִּיּוּר הַזּהֶ, כְּקוֹדְמָיו, לֹא הִנּיִחַ אֶת דַּעְתּוֹ:
'הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת זקְֵנהָ מִדַּי. אֲניִ רוֹצֶה כִּבְשָׂה שֶׁתִּחְיֶה הַרְבֵּה זמְַן.' עַכְשָׁו פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי, כִּי רָצִיתִי
לְהַתְחִיל סוֹף–סוֹף לְפָרֵק אֶת הַמָּנוֹעַ. עַל–כֵּן שִׂרְטַטְתִּי לוֹ אֶת הַצִּיּוּר הַזּהֶ. וּמִיָּד אָמַרְתִּי:
'זוֹ הַתֵּבָה. הַכּבְִשָׂה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה נמְִצֵאת בִּפְניִם.'
וְהִנּהֵ, לְהַפְתָּעָתִי, אוֹרוּ פָּניָו שֶׁל הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר שֶׁלִּי:
'בְּדִיּוּק כִּבְשָׂה כָּזֹאת רָצִיתִי! תַּגִּיד, אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהִיא צְרִיכָה הַרְבֵּה עֵשֶׂב, הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת?'
'לָמָּה?'
'כִּי אֶצְלִי הַכֹּל קָטָן כָּל–כָּךְ...'
'זהֶ יַסְפִּיק לָהּ בְּהֶחְלֵט. הֲרֵי נָתַתִּי לְךָ כִּבְשָׂה קְטַנטְֹנתֶ.'
הוּא הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַצִּיּוּר: 'לֹא כָּל–כָּךְ קְטַנּהָ... תִּרְאֶה! הִיא נרְִדְּמָה...'
וְכָכָה הִתְוַדַּעְתִּי אֶל הַנָּסִיךְ הַקָּטָן.