כתב: רודריגו מוּניוֹס אַוויה
מספרדית: מיכל גרסטנר
איורים: דובי קייך
הוצאת שוקן 2011
110 עמוד, לא מנוקד

'העולם נחלק לשני סוגים: הגאונים, וכל השאר.
זה מה שאמא שלי אומרת.
בין הגאונים נמצא אחי.
בין השאר נמצאת אני.'

כך אומרת לוֹלָה בת העשר, אחותו הצעירה של פסנתרן מחונן. לולה מספרת בגוף ראשון על החיים לצד אחיה גרסיאן, על שאיפותיה השונות לגמרי מאלה של הנער בן החמש עשרה ועל עמדותיהם השונות זו מזו של שני ההורים.
אמה של לולה היא מרצה למוזיקה. 'אף אחד בעולם לא יודע ומתמצא במוזיקה יותר ממנה', אומרת לולה. אבא של לולה גם הוא מוזיקאי, אבל מסוג אחר: הוא כותב מוזיקה לפרסומות המשודרות ברדיו ובטלוויזיה, ולפעמים גם מוזיקה לאירועים חגיגיים. אפשר להבין שבבית הזה המוזיקה היא עניין חשוב מאוד, אבל כל אחד מארבעת בני המשפחה שומע אותה באוזניים אחרות.

לולה חושבת מחשבות מעניינות, שלא לומר חתרניות: למשל, 'יתכן שהעולם מחולק למוצרט ולכל היתר, אבל הוא גם יכול להיות מחולק בצורות רבות אחרות. לדוגמה: לֵיאוֹ מֶסִי וכל היתר'. לולה היא כדורגלנית נלהבת, הבת היחידה בקבוצת כדורגל שכולה בנים. כשמתברר שהמשחק החשוב ביותר של העונה אמור להתקיים בסוף השבוע שבו גרסיאן צפוי להשתתף (ולנצח, לדעת אמא) בתחרות פסנתרנים – ההבדל בין שני האחים מוביל למשבר: לולה מסרבת לנסוע עם המשפחה לתחרות. ההורים מפעילים מכבֵּש של לחצים, אבל לולה בשלה. 'מדוע לאמא קשה להבין שהחיים שלי הם החיים שלי, והחיים השל גרסיאן הם החיים של גרסיאן, ולמה היא לא מבינה שחוץ מלראות את אחי זוכה בתחרות יש דברים נוספים שעושים אותי מאושרת, אפילו מאושרת מאוד?'

לולה איננה מוכנה להיכנע ובוחרת בצעד קיצוני - היא בורחת מן הבית. גם גרסיאן מפתיע - יתכן שנחישותה של אחותו הצעירה מעודדת אותו - והוא נוטש את דרך החיים שהלך בה בבטחה מאז התגלה כישרונו. גם יחסיו עם אחותו משתנים, והוא מגלה את העולם שמעבר לפסנתר.

לולה מספרת את הסיפור בשפה טבעית, משכנעת, המתאימה לגילה. היא מוסרת בעיקר עובדות, אבל מוכיחה שגם ילדה בת עשר יכולה לשמוע את הנאמר בין השורות, להבין דקויות ביחסים שבין אנשים, להסיק מסקנות מעניינות ובעיקר לשמור על זכויותיה ועל עצמאותה.

רודריגו מוּניוֹס אַוויה הוא סופר, תסריטאי ומבקר. נולד במדריד ב- 1967.
אחי הגאון מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין