כתב: א'א מילן
איורים: ארנסט שפרד
מאנגלית: אבירמה גולן
הוצאת מחברות לספרות 2010
155 עמוד, מנוקד

הבית בקרן פו ראה אור ב- 1928, שנתיים אחרי פו הדב שבו סופרו הרפתקאותיהם הראשונות של פו, חזרזיר, איה, שפן, ינשוף, כריסטופר רובין ויתר החברים בקהילה הקטנה של שוכני היער. גם בספרו השני מכניס אלן אלכסנדר מילן את הקוראים – צעירים ומבוגרים – לטריטוריה בדויה שבה מושלת ילדוּת תמה, מאושרת, גלוית לב ורגישה, שופעת עליצות והרהורים מאירי לב ועיניים. בשני הספרים מסופר על חבורה החיה ביער – ילד קטן וצעצועיו - דוב טיפשון, חזרזיר חרד וחסר מנוחה, חמור מדוכדך תדיר, ינשוף חכם-בדרכו, ארנב נמרץ ואחרים. בחיי היומיום שלהם החברים נתקלים באבני הנגף הקטנות של החיים, הוגים רעיונות קטנים וגדולים, פותרים בעיות ויוצרים אחרות ומסיקים מסקנות על עצמם ועל העולם, והכול בחן שאין כמוהו ומתוך אופטימיות וחיבה נוגעות ללב.

'מי שייטיב לקרוא את פו הדוב ואת הבית בקרן פו יבחין בשוני ובהתפתחות ביניהם' כותב יהודה אטלס בספרו ילדים גדולים. 'בפו הדב יש יותר אגוצנטריות ובדלנות, בקרן פו מושם דגש על תהליך מתפתח של חִבְרוּת. בפו ישנה התבצרות בעולם הילדי המוגן, ואילו בקרן פו יש היחשפות גדולה יותר לסכנות חיצוניות. בספר הראשון יש לכל דמות אופי יציב ומובחן, ובספר השני אנו עדים להתפתחות באישיות הגיבורים' (שם, עמ' 123). ההבדל המהותי בין שני הספרים, אומר אטלס, הוא ברוח המרחפת מעל כל אחד מהם. 'אם פו הוא ספר שמח, אופטימי, שיש בו הרפתקאות מסעירות, מסיבות עליזות, תחושת ביטחון, יציבות ומוגנות, הרי מעל קרן פו מרחף כל העת צל עצוב.' הסיבה לכך היא שכריסטופר רובין עומד לעזוב את היער לעולם; הילד גדל ועליו להיכנס לבית הספר, ולכן יצטרך להיפרד מילדותו ומצעצועיו-חבריו, להתבגר ו'לצאת אל החיים'.

בסוף הספר, כשפו וכריסטופר רובין נשארים לבדם, הם משוחחים – כמו שיכולים לשוחח רק ילד והדוב שלו – על מה שצפוי לחברוּת ולחיים שהם מכירים – אחרי שכריסטופר רובין יעזוב את היער. שיחת הפרידה המרגשת ההיא יש בה עצב, אבל גם אהבה רבה וביטחון בכך שאת הזיכרונות והחוויות שאדם נוטל מילדותו המאושרת אי אפשר יהיה לקחת, או להשכיח, לעולם.

מומלץ בכל לב לקרוא את דבריו המעניינים של יהודה אטלס, אוהב פו מושבע, בפרק 'סוד הקסם הפואי' על א'א מילן, ספריו וגיבוריו (בתוך ילדים גדולים, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2003 כרך ראשון – האנגלים, עמ' 115 – 152), ואת המאמר 'הגירוש מגן עדן' שפרסם אטלס ב'הארץ' עם צאתו לאור של הבית בקרן פו (הארץ, מוסף ספרים, 22 בדצמבר 2010).

הבית בקרן פו כבר תורגם לעברית פעמים אחדות בעבר, בידי אהרן אמיר (1951) ואוריאל אופק
(1979). עתה זכה לתרגום עדכני ומדויק שנעשה בידי אבירמה גולן - בכישרון, בהקפדה ענוגה ומתוך אהבה גדולה לפו ולידידיו.

הבית בקרן פו מתאים לכל אדם.
נירה לוין