כתב ואייר: טוני רוס
מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ
כנרת בית הוצאה לאור 2010
92 עמוד, מנוקד

מעשיות וסיפורי עם רבים התברכו בחיי נצח; הם יושבים בבטחה על מדפי הספרים כבר מאות שנים וזוכים שוב ושוב לעיבודים חדשים. טוני רוס, מאייר וכותב ותיק מאוד ומוערך, סיפר מחדש שמונה מעשיות שרובן ככולן מוכרות לכל ילד בעולם המערבי – כיפה אדומה, זהבה ושלושת הדובים, שלושה חזרזירים, ג'ק ושעועית הקסם, הלפת הענקית, השמיים נופלים, איש הזנגביל ושלושת התיישים.
רוס, כדרכם של מעבדים, הוסיף או שינה פרטים במעשיות ובכמה מהן אף הכניס תיקונים כדי להתאימן לרוח הזמן. כך, למשל, במעשייה על שלושת החזרזירים החליט להעצים את הכוח הנשי: החזרזיר השלישי, זה שבנה בית אבן ולא נכנע לזאב, הפך לחזרזירה חכמה וערמומית שהפילה את הזאב הרשע בפח, הכניסה אותו לסיר הבישול שלה והתענגה על סעודה לתפארת.
במקרה אחד לפחות השינוי שהכניס טוני רוס מזיק יותר משהוא מועיל: במעשייה 'כיפה אדומה' ניסה רוס להסביר למאזינים ולקוראים הצעירים למה התנהג הזאב בחביבות כשפגש את כיפה אדומה ביער ונמנע מלהתנפל עליה. 'הזאב היה רעב מאוד. התחשק לו לטרוף את הילדה בו במקום, אבל הוא נאלץ להתאפק כי בסביבה עבדו חוטבי עצים. לכן, במקום לטרוף אותה, פנה אליה ושאל לאן פניה מועדות' וכן הלאה. ההסבר הזה מיותר, שלא לומר חסר היגיון; למעשיות מערכת מוסכמות משלהן, והילדים – הפלא ופלא – קולטים אותן בחוש ומקבלים אותן. וכי עולה בדעתו של מישהו להסביר בגוף הסיפור איך נחלצה כיפה אדומה ללא פגע מבטן הזאב, או לספק נתונים בוטָניים על טיבו של צמח השעועית הקסום של ג'ק??
הרהור לרגע, על ענווה:
גרסת המקור האנגלית ערה לכך שטוני רוס אינו בעליהן של המעשיות, ונאמר בה כי רוס 'retold', כלומר סיפר אותן מחדש. בהוצאת כינרת העדיפו להתעלם מההיסטוריה הארוכה של המעשיות הללו, העניקו לו את הבעלוּת והעדיפו את 'כָּתַב'.

עד עצם היום הזה מתאים לבני חמש עד שמונה ולחובבי הסוּגה.
נירה לוין