ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
אורה
כתבה: מיריק שניר
ציורים: ים שניר
הקיבוץ המאוחד 1999
30 עמוד, מנוקד
'יום אחד
אליאור הביאה
חתול קטן,
מתוק.
קצת לבן,
קצת ורוד,
קצת אפור,
תינוק.'
'אוֹרָה', זה היה השם שקיבל החתלתול החדש של יָם, אסופי שמאז שהגיע בילה את זמנו בנעימים עם ים ועם אחיה, שיחק וטיפס לכל מקום בבית. יום אחד נעלם אורה. 'כולם אמרו: 'הוא מת.' אולי זאת האמת.'
אבל לים יש מחשבות אחרות. אולי הוא חי בארץ החתולים, וטוב לו שם?
הספרון הקטן מתאים מאוד לסיפור הקטן של ים, שאיבדה את החתול שלה ואיננה יכולה להבין את משמעות המוות. סבתא של ים הסופרת מיריק שניר כתבה את סיפור המעשה, וים עצמה, בת שלוש וחצי, ציירה לו ציורים. הסיפור והציור אפשרו לים – ויאפשרו לילדים כמוה שחוו אובדן של חית מחמד – לעבד את החוויה הקשה ולהבין אותה בדרכם.
כשהספר היה בידיה חיבקה אותו ים ואמרה: 'עכשיו אני יכולה לחבק שוב את אורה שלי'.
לבני שנתיים-שלוש.
ספר מאותו מדף:
סיפור חיים, מאת אלונה פרנקל, על המפגש המעציב של נפתלי עם ציפור מתה.
נירה לוין
ציורים: ים שניר
הקיבוץ המאוחד 1999
30 עמוד, מנוקד
'יום אחד
אליאור הביאה
חתול קטן,
מתוק.
קצת לבן,
קצת ורוד,
קצת אפור,
תינוק.'
'אוֹרָה', זה היה השם שקיבל החתלתול החדש של יָם, אסופי שמאז שהגיע בילה את זמנו בנעימים עם ים ועם אחיה, שיחק וטיפס לכל מקום בבית. יום אחד נעלם אורה. 'כולם אמרו: 'הוא מת.' אולי זאת האמת.'
אבל לים יש מחשבות אחרות. אולי הוא חי בארץ החתולים, וטוב לו שם?
הספרון הקטן מתאים מאוד לסיפור הקטן של ים, שאיבדה את החתול שלה ואיננה יכולה להבין את משמעות המוות. סבתא של ים הסופרת מיריק שניר כתבה את סיפור המעשה, וים עצמה, בת שלוש וחצי, ציירה לו ציורים. הסיפור והציור אפשרו לים – ויאפשרו לילדים כמוה שחוו אובדן של חית מחמד – לעבד את החוויה הקשה ולהבין אותה בדרכם.
כשהספר היה בידיה חיבקה אותו ים ואמרה: 'עכשיו אני יכולה לחבק שוב את אורה שלי'.
לבני שנתיים-שלוש.
ספר מאותו מדף:
סיפור חיים, מאת אלונה פרנקל, על המפגש המעציב של נפתלי עם ציפור מתה.
נירה לוין