כתבה: מריאן מַסגרוֹב
מאנגלית: מאירה פירון
ידיעות אחרונות ספרי חמד, טל-מאי 2010, סדרת 'פרוזה-צעיר'
128 עמוד, לא מנוקד

הסוד ששומרות מקנזי בת ה- 11 ואחותה הגדולה טליה מכביד עליהן יותר ויותר.
הוא קשור לסבא שלהן, שמטפל בהן באהבה ובמסירות מאז שהוריהן נספו בתאונה.
אבל לאחרונה קורים דברים משונים בבית:
סבא נופל ונפצע ולא יודע להסביר מה גרם לכך, עושה מעשים לא אחראיים,
יוצא מהבית ומאבד את דרכו, אינו שולט בצרכיו, ואפילו מתקשה לזהות אותן.
וגם זה חשוב – סבא כבר אינו מסוגל לדאוג לכסף,
ואיך קונים אוכל ומנהלים את הבית בלי כסף?
מקנזי וטליה חוששות שאם יתגלה המצב בבית – חייהן ישתנו;
רשויות הרווחה ייקחו מהן את סבא, ומי יטפל בהן אז? לאן ילכו?

עוד ועוד ספרים לילדים ולבני נוער מציגים פן זה או אחר של הזִקנה, ובהשלכותיה על התא המשפחתי. אנשים זקנים מהווים חלק גדל והולך באוכלוסיה, והתופעות המאפיינות את ההזדקנות יצאו מזמן ממחבואן בבתי מחסה מעופשים של המאה ה-19.
אַל תְגַלִי הוא חלק מן המגמה המתרחבת הזו. סבא של מקנזי ושל טליה הולך ושוקע בשִיטָיוֹן, כך אמרו הרופאים לשתי הבנות (קוראים בעלי ניסיון זיהו בבירור את שיניה הנשכניות של האלצהיימר). הספר משמיע תיאור גלוי, לפעמים חסר רחמים, של הסימפטומים של המחלה ושל הקושי שבהתנהלות היומיומית לצד חולה כזה. נוכחים גם הבושה, ההסתרה והקושי שבחשיפה, שאלת ההוצאה מן הבית וההשפעה על חייהם של הסובבים את החולים.

הספר סובל מכמה חוליים: העלילה 'רזה' משהו, לעיתים חלקיה תפורים בגסות והיא מאבדת את אמינותה. העיסוק בפן הרגשי של המצב המורכב שהילדות נקלעו אליו הוא שטחי.
עם כל זאת – הספר מציג באומץ נושא חברתי לא פשוט, שמבוגרים רבים עדיין מתקשים להישיר אליו מבט, ובכך חשיבותו.

ספרים מאותו מדף:
תעשה עומד על הראש, כתבה יעל ענבר, ספריית פועלים, סדרת נעורים
אנסטסיה, כתבה לויס לורי, טל-מאי הוצאה לאור 2007
פעימות לב, כתבה שרון קריץ', טל-מאי הוצאה לאור 2008
ילד נוצה, כתבה ניקי סינגר, עם עובד 2010, 'ספרייה לנוער'

אַל תְגַלִי מתאים לבני אחת עשרה ומעלה.
נירה לוין