כתב ואייר: ארנולד לובל
מאנגלית: יהודה אטלס
צלטנר 2010
68 עמוד, מנוקד

יום אחד, כשהעכבר ישב מתחת לעץ וקרא ספר, זינק לעברו סמור ותפס אותו. הסמור תכנן לבשל מהעכבר מרק עכברים, אבל העכבר, שהבין את גודל האסון הצפוי לו, הצליח לעכב אותו:
'חכה רגע!' אמר העכבר,
'המרק הזה לא יהיה טעים.
אין בו סיפורים.
מרק עכברים
יוצא טעים
רק כשיש בתוכו סיפורים.'
הסמור הודה שאין לו סיפורים, והעכבר גילה נדיבות:
'הנה ארבעה סיפורים,' אמר העכבר, 'שאתה יכול לשים במרק.'

זהו סיפור המסגרת, ובתוכו מופיעים בזה אחר זה ארבעת הסיפורים שהעכבר סיפר לסמוּר הַבּוּר;
סיפור ראשון על עכבר שבערמתו הצליח להיפטר מנחיל דבורים, סיפור שני על אבנים שהצליחו לשנות
את נקודת המבט ולראות את חצי הכוס המלאה, סיפור שלישי על נמלה שבעיותיה נפתרו רק כשנקטה לשון ברורה ותקיפה, וסיפור רביעי על גברת זקנה, שלא השכילה לראות מה שצמח מתחת לחוטמה.

את התחבולה שבה השתמש העכבר כדי לדחות את ביצוע גזר הדין הגתה שחרזאדה, גיבורת סיפור המסגרת של קובץ הסיפורים הידוע בשם אלף לילה ולילה: שולטן סמרקנד שאשתו בגדה בו החליט לנקום בנשים כולן; בכל לילה לקח ליצועו בתולה צעירה ובבוקר ציווה להורגה. שחרזאדה, שהאמינה ביכולתה לשים קץ לשפיכות הדמים, נכנסה לחדרו של השולטן ובמשך שעות ארוכות סיפרה לשולטן סיפור. כשהשחר עלה והסיפור טרם נגמר החליט השולטן לדחות את ההוצאה להורג ביום אחד כדי שיוכל לשמוע את סוף הסיפור. בלילה הבא סיימה שחרזאדה את הסיפור – אך התחילה לספר סיפור חדש, וכך מדי לילה.
בכמה עניינים נבדל העכבר גיבור מרק עכברים משחרזאדה: הוא סיפר ארבעה סיפורים ונמלט אל החופש. היא סיפרה סיפורים במשך אלף לילות ועוד אחד, ובזכות תבונתה וכשרונה זכתה לא רק בחנינה אלא גם בנישואין לשולטן ובתהילת נצח.

הסיפור מרק עכברים בתרגומו המצוין לעברית של יהודה אטלס מתאים מאוד לקוראים שזה עתה רכשו את הקריאה ומשתוקקים לאחוז בידיהם ספר 'של גדולים'. הטקסט בכל עמוד מוצג בשורות קצרות (לא יותר מחמש מילים בשורה) ומעליו איור צבעוני לא גדול המתאר את תוכנו. המשפטים קצרים, ויש חזרות מרובות המקלות את שטף הקריאה. הטקסט נמנע במכוון ממשוכות לשוניות כמו כינויים חבורים (למשל מעדיף 'רגליים שלו' במקום 'רגליו'), וכללית נוקט עברית בהירה, מדויקת ופשוטה.

ארנולד לובל, זוכה מדלית קאלדקוט, זכור לטוב בעיקר בזכות סדרת הספרים על צפרדי וקרפד.

מרק עכברים יענג קוראים בני חמש עד שבע, ולא פחות מכך מאזינים בני ארבע-חמש.

נירה לוין