כתבה: גִ'ין דֵיוִיס אוֹקימוֹטוֹ
אייר: גֶ'רֶמָיָה טְרַמֶל
מאנגלית: נוגה אלגום
עם עובד 2010
32 עמוד, מנוקד

אם יגידו לכם 'וינסטון', מבוגרים יקרים, מה תוסיפו? 'צ'רצ'יל'? מי שאצלו פועלת התגובה המותנית ההיסטורית הזו, יחוש מיד במ'ם העודפת לכאורה בשמו של הספר - וינסטון מצ'רצ'יל.

וינסטון, דב קוטב לבן וגדול, יצא בכל שנה עם שאר הדובים החיים ליד העיירה צ'רצ'יל לצוד במפרץ הדסון הקפוא שבצפון קנדה. השנה כינס וינסטון את חבריו כדי לגייס אותם למאבק: הקרח הולך ונמס, והגיעה השעה לפעול כדי להציל את הבית. וינסטון הוא מנהיג מלידה, והנאום הכריזמטי שלו מצליח לסחוף את הדובים: 'אנו נילחם על הקרח, נגן על האי שלנו בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם במנחתים (נקודות הנחיתה), נילחם בשדות וברחובות. נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע.'
נגן על האי שלנו? אי??
מי שמרים קול ומעמיד דברים על דיוקם (כמו בבגדי המלך החדשים לאנדרסן) הוא ילד, כלומר דובון: 'אנחנו לא גרים על אי. אנחנו גרים במניטובה.'
הדובון צדק, כמובן, אבל לא ידע שהדוב וינסטון הוא מנהיג גדול השואב את השראתו וחלקים מדבריו מנאומיו של וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה ומנהיגה בשנות מלחמת העולם השנייה; הפסקה שבה המילה 'אי' לקוחה מנאום שנשא צ'רצ'יל הבריטי בזמן אחר, במלחמה אחרת. גם בגינוניו ובכישוריו הספרותיים מזכיר וינסטון הדוב את וינסטון צ'רצ'יל: גם הוא כותב ספרים – כתב על הסיבות להתחממות כדור הארץ, גם הוא מעשן סיגר, ובאיורים הוא נראה מסמל בשתיים מאצבעותיו את סימן הניצחון (וי).

מאמצי השכנוע של וינסטון הדוב נושאים פרי: התיירים היוצאים ברכבי שטח אל הטונדרה כדי לצפות בדובי הקוטב זוכים לראות מחזה יוצא דופן: דובי צ'רצ'יל עומדים כדוב אחד, ומניפים כרזות למניעת ההתחממות.

שמו של הספר וההשוואה לראש הממשלה הבריטי הנערץ הם במידה רבה גימיק הפונה למבוגרים. יש לקוות שגם בלא הידע הקונוטטיבי שמעורר השם יצליח הספר לפתח מודעות של קוראים צעירים לנזק שבהתחממות הגלובלית ולאמת של שני הוינסטונים: 'על כולנו לתרום את חלקנו, יהיה קטן ככל שיהיה'.

וינסטון מצ'רצ'יל מתאים לבני חמש עד שבע.

נירה לוין