אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

המצחיקה עם העגילים

מאת: יעל רוזמן
רישומים: שושנה הימן
הוצאת עם עובד

מריאנה היא עולה חדשה, שעלתה לארץ עם אבא ועם הדובון מישקה, ששלחה לה אמא במתנה.
אמא  עלתה ארצה לפניהם ומריאנה מתגעגעת  אליה מאוד. היא מתמודדת עם קשיי ההסתגלות לארץ, לשפה,  למנהגים  הזרים לה, ומחפשת את אמא שלה, שעקבותיה אבדו.

 

דובון, דובון

משאית גדולה הגיעה בלילה ופרקה ארגזי עץ ורהיטים כבדים ואת השכנים החדשים. איש לא ראה אותם בבואם. הנערות שישבו על הגדר, למחרת, היו הראשונות שראו את החדשה. גם ניצה ועמליה התקרבו אל הגדר. עכשיו התבוננה החבורה כולה בחדשה החיוורת והגבוהה, שצעדה לעבר ארגזי העץ הגדולים שעל המדרכה. 

היו לה שתי צמות שחורות קלועות כסל מסביב לראשה. 'הי, תראו איזה עגילים', צחקה שולה בקול רם.
כולן התבוננו בסקרנות. כל אחת מאוזניה היה מנוקב חור ובו מושחל עגיל קטן ואבן כחולה משובצת בקצהו. הנערה לא הגיבה.
'אולי היא לא מבינה עברית?' שאלה עמליה בקול גדול כל כך, שאפילו חירש יכול לשמוע.
הבנות צחקו, אבל הילדה החיוורת שתקה. 

'אולי היא חירשת?' ניסתה ניצה לנחש בקול מתרונן
צחוק אדיר פרץ מפי הארבע. עתה התבוננה בהן הנערה החיוורת, כחיה פצועה, בעיניה השחורות הגדולות. גאולה התחילה להרגיש שלא בנוח.
'איך קוראים לך?' צעקה אליה שולה. אין תשובה.
'אולי היא אילמת?' ניחשה ניצה שנית. הפעם לא צחקו הבנות. אולי היא באמת אילמת?
הן התבוננו בפניה הלבנים. נמשים אחדים היו זרויים על אפה הקטן, הסולד. לפתע נפתח חלון מלמעלה וגבר שרבב את ראשו החוצה. 'מריאנה!' נשמע קולו קורא.
 
הנערה החיוורת פרצה בשטף של מילים בקול צפצפני ודק, אחר כך פתחה ארגז גדול אחד ועיניה בלשו במעמקיו השחורים. לבסוף גחנה פנימה ושלפה מתוכו דובון גדול, שעיר, מעוך, דובון צעצוע עם עיני זכוכית. עתה נשאה ראשה אל האיש בקומה השנייה וחיוך האיר את פניה. היא חיבקה את הדובון ומיהרה במדרגות למעלה. ארבע הבנות הביטו זו בזו ופרצו בצחוק. 'דובון! ראיתן ? דובון!' 




Loading...