אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

שרה פשוטה וגבוהה

מאת: פַּטרישיה מֶקלַכלָן



אבא פרסם מודעה בעיתון: דרושה עזרה! אתה מתכוון למנהלת משק בית? שאלתי.
לא, אמר אבא, אני מתכוון לאישה. אתה מתכוון לאימא?  גם זה, אמר אבא.
ואז הגיע מכתב משרה, שגרה במדינת מיין ואוהבת את הים.
.
כתבה פטרישיה מקלקלן
הטוצאת עם עובד




 

משהו מהים

שָׂרָה ירדה מהעגלה. תיק בד בידה. היא הסירה את הכובע הצהוב ואספה את שערה החום לפקעת. 
היא  הייתה פשוטה וגבוהה. הבאת קצת ים?' צעק כָּלֵב. ” 'משהו מהים', אמרה שרה, מחייכת, 'ואת עצמי'. היא הסתובבה והורידה מהעגלה תיק שחור, 'וגם את כֶּלֶב יָם.' 

היא הרימה את המכסה בזהירות וכלב ים, אפורה ולבנת רגליים, פסעה החוצה.לוטי רבצה, ראשה על כפות רגליה, מתבוננת. ניק התכופף להריח ורבץ אף הוא. 'החתוּלה תועיל באסם', אמר אבא, 'בגלל העכברים'. שרה חייכה, 'היא תועיל גם בבית'. 

שרה נטלה את ידו של כָּלֵב ואחר כך את שלי. ידיה היו גדולות ומחוספסות. היא נתנה לכָּלֵב קונכייה  חלזונית שהדיפה ריח מלח. היא כנתה אותה שבלול ירח.' 'השחפים עפים גבוה ומפילים את הקונכיות על הסלעים למטה. כשהקונכייה נשברת, הם אוכלים מה שבפנים.' 'זה מאוד חכם', אמר כָּלב. 

'בשבילך, אנה', אמרה שרה, 'אבן ים'. והיא נתנה לי את האבן החלקה ביות והלבנה ביותר שראיתי מעודי. הים מתנועע מעל לאבן וסביבה שוב ושוב, מגלגל אותה עד שהיא עגולה ומושלמת. 'גם זה מאוד חכם', אמר כלב. הוא הביט בשרה. 'אין לנו פה ים'. שרה הסתובבה והביטה על המישורים. 

'לא', אמרה, 'אין פה ים, אבל הגבעות מזכירות גלי ים.' אבי לא ראה את מבטה, אבל אני ראיתי וידעתי שגם כלב ראה. שרה לא חייכה. בעוד חודש עשוי הכומר לבוא ,לחתן את שרה ואת אבא. וחודש הוא זמן ארוך. ארוך מספיק כדי שתשנה את דעתה ותעזוב אותנו
Loading...