מִי עָנַד לַדּוּכִיפַת צִיצַת נוֹצָה?

(אַגָּדָה עַרְבִית)

האיורים בשחור לבן - נחום גוטמן
העטיפה והאיורים הצבעוניים - דני קרמן

וּשְׁלֹמֹה בָנָה לוֹ הַרְחֵק בַּמִּדְבָּר, מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶת יָמִים, עִיר חֲמוּדוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים, גַּנֵּי פְלָאִים כֻּלָּהּ, תְּלוּיִם בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, הִיא הָעִיר תַּדְמוֹר, וְנִמְלַט אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ מֵעֵת לְעֵת מִתְּשׁוּאוֹת הֵיכָלוֹ.

וְנֶשֶׁר לָבָן לִשְׁלֹמֹה, נֶשֶׁר אַדִּיר וְחָזָק, אֶרֶךְ אֵבֶר וּגְדוֹל כְּנָפַיִם, אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וְדָאָה עִמּוֹ בָרָקִיעַ כְּכָל-חֶפְצוֹ. וְהָיָה מִדֵּי עֲלוֹת עַל לֵב הַמֶּלֶךְ לִדְאוֹת תַּדְמוֹרָה, וְרָכַב עַל הַנֶּשֶׁר וּבָקַע עִמּוֹ בַמִּדְבָּר וּבָא בָדָד בֶּטַח אֶל עִיר הַחֶמְדָּה, וְהִתְמַהְמַהּ בָּהּ כִּלְבָבוֹ, וְשָׁב, וְאִישׁ לֹא יָדַע דְּבַר צֵאתוֹ וּדְבַר שׁוּבוֹ. כָּכָה יַעֲשֶׂה כָל-הַיָּמִים. 

 
 

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּרְכַּב הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה עַל הַנֶּשֶׁר כְּמִשְׁפָּטוֹ וּפָנָיו תַּדְמוֹרָה. הוּא בַחֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ, וַיִּיעַף מְאֹד וַיִּתְעַלָּף, כִּמְעַט נָפַל אָרְצָה. וּבְרַע לוֹ, וַיַּבֵּט כֹּה וָכֹה, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרוֹ, וְהִנֵּה עֲדַת דּוּכִיפַתִּים לְפָנָיו, מַחֲנֶה עָצוּם וָרָב, מְשׁוֹטְטוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וּמַלְכָּן בְּרֹאשָׁן.




וַיַּרְא מֶלֶךְ הַדּוּכִיפַתִּים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה הוּא בְרָע, וַיַּבְהֵל אֵלָיו כְּרֶגַע אֶת-כָּל-מַחֲנֵהוּ, וַתֵּרוֹמְנָה הַדּוּכִיפַתִּים וַתְּרַחֵפְנָה כֻלָּן מִמַּעַל לְרֹאשׁ שְׁלֹמֹה, וַתַּשֵּׁקְנָה כַנְפֵיהֶן אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, כָּנָף אֶל כָּנָף, וַתִּהְיֶינָה כְּסֻכָּה וּכְעָנָן לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, לְהָצֵל לוֹ מֵרָעָתוֹ.
 
אָז תָּשׁוּב רוּחַ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֵלָיו וַיֶּחִי. וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת-אֲשֶׁר הֵיטִיבוּ לוֹ הַדּוּכִיפַתִּים, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶן לֵאמֹר: 'אַתֶּן גְּמַלְתֶּן הַיּוֹם חֶסֶד עִם אֲדוֹנֵיכֶן, לָכֵן חַי אָנִי, אִם אֶשְׁלָחֲכֶן מֵעִמִּי רֵיקָם. בֹּאנָה וּשְׁאַלְנָה מִמֶּנִּי דָבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבַבְכֶן, וַאֲנִי אֶת-שְׁאֵלַתְכֶן אֲמַלֵּא.' וַיִּתֵּן לָהֶן הַמֶּלֶךְ זְמָן. וַתִּוָּעַצְנָה הַדּוּכִיפַתִּים כְּיוֹם תָּמִים. 

וְאַחֲרֵי-כֵן בָּא מֶלֶךְ הַדּוּכִיפַתִּים לְהָבִיא לִפְנֵי שְׁלֹמֹה אֶת-שֶׁאֱלַת בְּנֵי עַמּוֹ. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אֶל הַדּוּכִיפַת:
'הַהֵיטֵב הִתְבּוֹנַנְתְּ בְּטֶרֶם תִּשְׁאָלִי?' וַתַּעַן הַדּוּכִיפַת: 'אֲנִי וְעַמִּי הִתְבּוֹנַנּוּ בַדָּבָר הֵיטֵב, וְזֹאת שְׁאֵלָתֵנוּ מֵעִם הַמֶּלֶךְ: יֻתַּן נָא לְכֻלָּנוּ צִיצוֹת זָהָב, עֲטָרוֹת לְרָאשֵׁינוּ!' 

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: 'שְׁאֵלַתְכֶן תִּנָּתֵן לָכֵן. צִיצוֹת זָהָב תִּהְיֶינָה לָכֶן, עֲטָרוֹת לְרָאשֵׁיכֶן. וְאוּלָם דְּעִי וּרְאִי כִּי הִסְכַּלְתְּ לִשְׁאֹל. וְהָיָה בְּבוֹא עָלַיִךְ רָעָה וְנִחַמְתְּ עַל אִוַּלְתֵּךְ, וְשַׁבְתְּ וּבָאת לְפָנַי, וַאֲנִי לֹא אֶמְנַע מִמֵּךְ יֶשַׁע.'
וַיֵּצֵא מֶלֶךְ הַדּוּכִיפַתִּים מֵאֵת פְּנֵי שְׁלֹמֹה וְצִיצַת זָהָב עַל רֹאשׁוֹ, וְגַם לְיֶתֶר הַדּוּכִיפַתִּים נִתְּנוּ צִיצוֹת זָהָב לְכֻלָּן. וַיָּרָם לְבַב הַדּוּכִיפַתִּים בַּעֲדִי זְהָבָן, וַתִּלְבַּשְׁנָה גָאוֹן וָגֹבַהּ.




וְהִתְהַלְּכוּ כָּל-הַיָּמִים עַל-פְּנֵי שְׂפַת הַיָּם וְעַל-פְּנֵי גְדוֹת הַנְּחָלִים וּלְיַד כָּל-מִקְוֵה מַיִם, וְהָיוּ לָהֶם הַמַּיִם לִרְאִי, אֲשֶׁר יַבִּיטוּ בוֹ אֶל יְפִי צַלְמָן, וְהִתְהַדְּרוּ, וְהִתְגַּדְּרוּ, וְהִתְיַפְיָפוּ. וְאוּלָם מַלְכַּת הַדּוּכִיפַתִּים הִרְבְּתָה לְהִתְגָּאוֹת מִכֻּלָּן, וַתַּעַל וַתֵּשֶׁב לָהּ עַל עָנָף מֵעַנְפֵי הָעֵצִים. וְלֹא שָׁעֲתָה עוֹד לִקְרוֹבֶיהָ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְגַם אֶת-רֵעוֹתֶיהָ מִיֶּתֶר בַּעֲלֵי-הַכָּנָף לֹא הִכִּירָה, כִּי אָמָרָה: מִי הַצִּפֳּרִים הָאֵלֶּה כִּי אֶתְחַבֵּר לָהֶן; אֲנִי - עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֹאשִׁי! 

וְצַיָּד אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִתְבּוֹנֵן אֶל דַּרְכֵי הַדּוּכִיפַתִּים, וּבְטָמְנוֹ לָהֶן פַּחִים, וַיִּתֵּן שֵׁבֶר רְאִי בְּתוֹכָם, וַתֵּרֶד דּוּכִיפַת לִרְאוֹת צַלְמָהּ בָּרְאִי וּלְהִתְהַדֵּר, כְּמִשְׁפָּטָהּ, וּבַעֲשׂוֹתָהּ כֹּה וָכֹה, וַתֵּאָחֵז בַּפַּח וַתִּלָּכֵד. וַיְהִי כִרְאוֹת הַצַּיָּד אֶת-הָעֲטָרָה הַנּוֹצֶצֶת בְּרֹאשׁ הַצִּפּוֹר, וַיְמַהֵר וַיִּמְלֹק רֹאשָׁהּ וַיִּשָּׂא מֵעָלָיו אֶת-הָעֲטָרָה, וַיְבִיאֶנָּה לִפְנֵי צוֹרֵף נְחֹשֶת, לָדַעַת מִפִּיו מָה הִיא. וַיֹּאמֶר הַצּוֹרֵף הֶעָרוּם: אֵין זֹאת כִּי-אִם עֲטֶרֶת נְחֹשֶת. וַיִּתֶּן בָּהּ לַצַּיָּד שִׁשִּׁים פְּרוּטָה וַיֹּאמַר: הָבִיאָה כָמוֹהָ עוֹד, אִם תִּמְצָא, וְאַל תַּגֵּד לְאִישׁ דָּבָר. 

וַיֵּצֵא הַצַּיָּד וַיִּלְכֹּד דּוּכִיפַתִּים רַבּוֹת, וַיִּמְכֹּר אֶת-עַטְרוֹתֵיהֶן לְצוֹרֵף הַנְּחֹשֶת. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקָּר לִפְנֵי הַצַּיָּד צוֹרֵף זָהָב, וַיַּרְא אֶת הָעֲטָרוֹת בְּיָדוֹ וַיַּגֶּד-לוֹ, כִּי זָהָב טָהוֹר הֵן, וְגַם הִרְבָּה לוֹ בִמְחִירָן וַיִּתֶּן-לוֹ כִּכַּר זָהָב לאַרְבַּע עֲטָרוֹת.








וַיְהִי בְהִשָּׁמַע הַדָּבָר בָּעָם, וַיִּמְלְאוּ מְהֵרָה כָּל-גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ וְכָל-עָרֶיהָ מִסָּבִיב מַשַּׁק קְשָׁתוֹת וּתְשׁוּאוֹת חִצִּים. כָּל-הַיָּדַיִם הֵכִינוּ דֶבֶק, וּמְחִיר הַפַּחִים וְהַמְּצוֹדִים עָלָה מְאֹד, כִּי רַבּוּ הַקּוֹפְצִים עֲלֵיהֶם. וְעָזַב אִישׁ אִישׁ אֶת-מְלֶאכֶת יָדוֹ וְיָצְאוּ וְשָׁטוּ כָל-הַיָּמִים בַּשָּׂדֶה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים. כִּמְעַט תֵּרָאֶה דוּכִיפַת - וּפְגָעָהּ כְּרֶגַע הַחֵץ, אוֹ הַמְּצוֹדָה תִלְכְּדֶנָּה וְנִתְפָּשָׂה. לֹא מָנוֹס לַדּוּכִיפַת וְלֹא מִפְלָט.

 וַתָּבֹא עֵת צָרָה לַדּוּכִיפַתִּים, לֹא הָיְתָה כָמוֹהָ לְבַעֲלֵי כְנָפַיִם מֵעוֹלָם. מִיּוֹם לְיוֹם מָעֲטוּ וַתִּצְעַרְנָה, עוֹד מְעַט וְנִכְחֲדוּ כֻלָּן מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וַיִּכְבַּד הָאֵבֶל בַּעֲדַת הַדּוּכִיפַתִּים. וּבַצַּר לְמֶלֶךְ הַדּוּכִיפַתִּים וּלְעַמּוֹ, וַיִּזְכֹּר אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה בְּיוֹם תִּתּוֹ לוֹ אֶת-צִיצַת הַזָּהָב, וַיָּרָם וַיֵּדֶא בְדֶרֶךְ מִדְבָּר וַעֲרָבָה, מְקוֹם לֹא תִשְׁלַט בּוֹ עֵין צַיָּד, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיְסַפֶּר-לוֹ אֶת-כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִגִּיעָה אֵלָיו וְאֶל עַמּוֹ עֵקֶב צִיצַת הַזָּהָב, וַיֵּבְךְּ וַיִּתְחַנֶּן-לוֹ לְהָשִׁיב אֶת-הָרָעָה מֵעֲלֵיהֶם



וּשְׁלֹמֹה שָׁמַע אֶת-תְּחִנַּת הַדּוּכִיפַת וַיַּחְמֹל עָלֶיהָ וַיֹּאמַר: 'אָכֵן נוֹאַלְתְּ מְאֹד, כִּי בִקַּשְׁתְּ לָךְ עֲטֶרֶת זָהָב, וַאֲנִי הֲלֹא הִזְהַרְתִּיךְ מֵרֹאשׁ. גַּאֲוַתְכֶן וּפַחֲזוּתְכֶן הֵן הָיוּ בְּעוֹכְרֵיכֶן. וְאוּלָם מִזָּכְרִי לָכֶן אֶת-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גְּמַלְתֶּן עָלַי, וְנָטִיתִי לָכֶן אֶת-חַסְדִּי גַם הַפָּעַם, וְנָתַתִּי לָכֶן עַטְרוֹת נוֹצָה בְּרָאשֵׁיכֶן תַּחַת עַטְרוֹת הַזָּהָב, וְלֹא תִהְיֶינָה לָכֶן עוֹד הָעֲטָרוֹת לְפוּקָה וּלְמוֹקֵשׁ.' 

וַתֵּצֵא הַדּוּכִיפַת מֵאֵת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְצִיצַת נוֹצָה בְרֹאשָׁהּ. מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה לֹא יָסְפוּ עוֹד הַצַּיָּדִים לִרְדֹּף אֶת-הַדּוּכִיפַתִּים, וַתִּשְׁקֹטְנָה הַדּוּכִיפַתִּים בְּקִנֵּיהֶן, וַתִּפְרֶינָה בָאָרֶץ, וַתְּשׁוֹטַטְנָה לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד.