כתבה: פרנסֶס הודג'סון ברנֶט
מאנגלית: עידית שורר
כתר הוצאה לאור 2006; הסדרה הצעירה
306 עמודים לא מנוקדים

לאחר שהתייתמה מהוריה נשלחת מֶרִי בת התשע לאנגליה, אל דוֹדָהּ שאותו לא ראתה מעולם. הילדה הנרגנת וחמוצת הפנים הייתה בודדה מאוד בבית האחוזה הגדול בן מאות השנים. איש לא התעניין בה, איש לא נתן דעתו עליה, גם לא דודהּ שהיה שתקן ומר נפש. רק פטפוטיה הלבביים של מרתה, הנערה המשרתת, המריצו אותה לצאת אל הגנים הגדולים ולחפש משהו שיעסיק אותה.
ימים לא רבים חלפו, ומרי גילתה את הגן הנעלם, וגם את הסוד שהיה שקוע בחדריו האפלים של הבית הגדול. היא הפיחה רוח חיים בגן הנטוש והפכה אותו למקום פורח, ובתוך כך גילתה את הכוחות הטמונים בה עצמה. בסופו של דבר לא רק מרי הייתה לילדה מאושרת; היא הצליחה להביא אושר על דיירי הבית כולם.

הספר The Secret Gardenנדפס באנגליה בשנת 1911. אוריאל אופק תרגם את הספר לעברית, וסוד הגן הנעלם ראה אור בעברית בשנת 1968, מלווה באיוריה הנלבבים של אורה איתן.

בימים אלה יצא הספר לאור בתרגומה החדש של עידית שורר, ובשם חדש – הגן הנסתר.
זהו אותו סיפור קסום וכובש לב. התרגום החדש מבטא בעיקר את השתנותה של העברית בארבעים השנה שחלפו מאז התרגום הראשון. לא עוד 'התקפה' אלא 'התקף'; לא עוד 'היא חָשָה לאורך המסדרון' אלא 'היא רצה במסדרון' וכן הלאה. ניכרת דקדקנותה של שורר לעומת גמישותו היצירתית של אופק: מה שהיה 'קן הסנונית' הפך ל'קִנָהּ של הקִכְלִית', ה'ערבה' הפכה ל'בָּתָה', ו'הנסיך הצעיר' שב להיות 'הראג'ה הצעיר', כמו במקור האנגלי.

אתגר גדול מעמיד הצורך לתרגם לעברית את העגה היורקשיירית, שדובריה הם למשל מרתה ודיקון וכן הגנן בן וֶתֶ'רסְטָאף (שאף הוא נפטר כאן משמו ה'עברי' שנתן לו אוריאל אופק – בן מוֹטְמָטָר). בהקבלה להשמטת האות האחרונה מן הסיומת ing --- בפעלים האנגליים בחרה שורר להשמיט את האותיות האחרונות שבסיומת צורת רבים בעברית: 'חבילה של פרגים לְבָנִי וחבילה של דורבניות כְּחוּלוֹ'. ההשמטה איננה עקיבה והצליל שלה אינו אמין. לעומת זאת צרימתם של ביטויים כמו 'סְתַכְּלִי', 'מָתַי שֶ---' ו'כַּזֹאתִי' היא אמינה יותר.
ייתכן שקוראים מבוגרים יתגעגעו לקולותיהם של מרתה, דיקון והגנן, כפי שהשמיע אותם תרגומו של אוריאל אופק.

סיפורה של מרי עובד פעמים אחדות לקולנוע; הוא נחשב לקלאסיקה וזוכה לאהדה רבה עד היום.

המחברת, פרנסֶס הודג'סון ברנֶט, נולדה באנגליה בשנת 1848 והיגרה עם משפחתה לאמריקה כשהייתה בת חמש עשרה.
המוכרים והאהובים בין ספריה הם – לורד פונטלרוי הקטן, ונסיכה קטנה.

מומלץ בכל לב לבני תשע ומעלה.

נירה לוין