ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
משפחה ממש מושלמת
משפחה ממש מושלמת
כתבו: אלינוער קלר ונעמה פלג-סגל
איורים: נעמה פלג-סגל
כנרת בית הוצאה לאור, 34 עמודים מנוקדים מצוירים
מהי הנקודה שבה נפגשים 'אני נורא רציתי כלב' ו'אמא אמרה: זה או הכלב או אני!'?
דגים בצנצנת...
הילד הַמְסַפֵּר, כמו כל ילד, רוצה כלב. ואמא, כמו רוב האמהות - מתנגדת, אבל נסחפת לצעד הראשון בנסיגה:
הדגים הם בעלי חיים, נכון? לא מרעישים, לא מַשִּׁירים שיער, לא צריך להוציא אותם לטיולים; חיות מחמד מצוינות!
אבל אפילו הדגים השתעממו עד מוות, ומי שיעיף מבט באיור יבין את מידת הקונקרטיות של הביטוי.
הילד שב ומעלה על נס את כישוריו של הכלב, ונותן לרגשי האשמה של אמו לעשות את שלהם. כך מגיעות הביתה תולעי משי, ואחריהן שרשרת של יצורים - מִצָב ועד חתול - אף אחד מהם אינו מחזיק מעמד בתפקיד חיית המחמד המשפחתית אבל כל אחד מהם הודף את האם אל תבוסתה הניצחת:
'טוב, נו...' אמרה אמא, 'אבל שיהיה קטן...'
הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ילד, בלשון המוסרת עובדות כהווייתן ונמנעת מדברי פרשנות. את הפרשנות, המוסיפה הרבה הומור לסיפור, יעשו הקורא הצעיר והמבוגר שלצדו גם בעזרת איוריה - זוויתיים-ילדיים משהו אך מביעים הרבה - של נעמה פלג-סגל. גם האיורים משקפים את נקודת מבטו של הילד המְסַפֵּר ומגלים איך הוא תופס את המבוגרים ומה הם רגשותיו.
רוחו-צלליתו של הכלב הנחשק מרחפת על פני הסיפור, ורק כשהמשאלה קרובה להתגשם - הוא לובש דמות 'כַּלְבִּית' של ממש.
זהו? כולם מרוצים?
כמעט, אבל לא לגמרי:
'וכשיקנו לי קוף,
נהיה משפחה
ממש
מושלמת.'
מומלץ לבני ארבע עד שבע. ולכל מי שעדיין לא שכנע את אמא...
נירה לוין
כתבו: אלינוער קלר ונעמה פלג-סגל
איורים: נעמה פלג-סגל
כנרת בית הוצאה לאור, 34 עמודים מנוקדים מצוירים
מהי הנקודה שבה נפגשים 'אני נורא רציתי כלב' ו'אמא אמרה: זה או הכלב או אני!'?
דגים בצנצנת...
הילד הַמְסַפֵּר, כמו כל ילד, רוצה כלב. ואמא, כמו רוב האמהות - מתנגדת, אבל נסחפת לצעד הראשון בנסיגה:
הדגים הם בעלי חיים, נכון? לא מרעישים, לא מַשִּׁירים שיער, לא צריך להוציא אותם לטיולים; חיות מחמד מצוינות!
אבל אפילו הדגים השתעממו עד מוות, ומי שיעיף מבט באיור יבין את מידת הקונקרטיות של הביטוי.
הילד שב ומעלה על נס את כישוריו של הכלב, ונותן לרגשי האשמה של אמו לעשות את שלהם. כך מגיעות הביתה תולעי משי, ואחריהן שרשרת של יצורים - מִצָב ועד חתול - אף אחד מהם אינו מחזיק מעמד בתפקיד חיית המחמד המשפחתית אבל כל אחד מהם הודף את האם אל תבוסתה הניצחת:
'טוב, נו...' אמרה אמא, 'אבל שיהיה קטן...'
הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ילד, בלשון המוסרת עובדות כהווייתן ונמנעת מדברי פרשנות. את הפרשנות, המוסיפה הרבה הומור לסיפור, יעשו הקורא הצעיר והמבוגר שלצדו גם בעזרת איוריה - זוויתיים-ילדיים משהו אך מביעים הרבה - של נעמה פלג-סגל. גם האיורים משקפים את נקודת מבטו של הילד המְסַפֵּר ומגלים איך הוא תופס את המבוגרים ומה הם רגשותיו.
רוחו-צלליתו של הכלב הנחשק מרחפת על פני הסיפור, ורק כשהמשאלה קרובה להתגשם - הוא לובש דמות 'כַּלְבִּית' של ממש.
זהו? כולם מרוצים?
כמעט, אבל לא לגמרי:
'וכשיקנו לי קוף,
נהיה משפחה
ממש
מושלמת.'
מומלץ לבני ארבע עד שבע. ולכל מי שעדיין לא שכנע את אמא...
נירה לוין