ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
השבוע של הקרנף
כתב: עוזי פ.
איורים: הילה חבקין
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008, סדרת קריאת-כיף
45 עמודים, מנוקד.
הילדים בשכונה מגלים שקרנף צעיר התנחל בארגז החול שבגן השעשועים. סבא של דניאל הוא המבוגר הראשון ששומע על כך, וכמובן מתנדב לדווח למי שצריך כדי שהקרנפון יוחזר למקומו בגן החיות.
לא לעיתים קרובות המספר בסיפור לילדים הוא מבוגר, לא כל שכן סבא. השבוע של הקרנף נפתח ב- 'אני לא אוהב לקום מוקדם בבוקר', ומי שאומר את המשפט הזה הוא סבא של דניאל. תפקידו של סבא מסתכם לכאורה בכך שהוא מדווח לקוראים מה קורה בגן הציבורי ובשכונה בכל אחד מימי השבוע של הקרנף; פרקי הספר נקראים לפיכך 'יום ראשון', 'יום שני' וכן הלאה.
אבל לאמתו של דבר סבא, הנמנע משערורייה הצפויה ממבוגר, מאפשר לפרשה הזו להתגלגל. הוא נותן עצות שימושיות (למשל מה לעשות בזבל הקרנפים המתחדש בהתמדה מדי בוקר) ומתאר את התרחבות מעגלי הרַחַש התקשורתי סביב ארגז החול שהפך למרכז מבקרים: 'הגיעו מבקרים גם משכונות רחוקות יותר. אפילו חתן וכלה הגיעו, במכונית מקושטת בסרטים. כל אנשי השכונה עמדו משני צדיו של רינו הקטן וחייכו זה לזה באהבה.'
האורח עצמו לא היה מודע להיותו אטרקציה מְלַכֶּדֶת; אבל ידע להבחין בין אוהביו לשונאיו והחזיר מנה אחת אפיים לשכנה שביקשה לגרשו.
קרנפים, גם כאלה הזוכים ליחסי ציבור טובים שכאלה, אינם יכולים לחיות לנצח בארגז חול; הפרשה מסתיימת והילדים נעצבים אל לבם ואִתָם סבא, שבדרכו המתונה והאוהדת זכה להיות שותף להרפתקת ילדוּת.
עוזי פ' (שֵם העֵט של עוזי פליטמן, פרופסור למדעי הצמח מהאוניברסיטה העברית) כתב סיפור קטן, חביב מאוד, כתוב היטב וזמין גם למי שזה עתה התחילו לקרוא בכוחות עצמם.
השבוע של הקרנף ישמח קוראים צעירים בני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין
איורים: הילה חבקין
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008, סדרת קריאת-כיף
45 עמודים, מנוקד.
הילדים בשכונה מגלים שקרנף צעיר התנחל בארגז החול שבגן השעשועים. סבא של דניאל הוא המבוגר הראשון ששומע על כך, וכמובן מתנדב לדווח למי שצריך כדי שהקרנפון יוחזר למקומו בגן החיות.
לא לעיתים קרובות המספר בסיפור לילדים הוא מבוגר, לא כל שכן סבא. השבוע של הקרנף נפתח ב- 'אני לא אוהב לקום מוקדם בבוקר', ומי שאומר את המשפט הזה הוא סבא של דניאל. תפקידו של סבא מסתכם לכאורה בכך שהוא מדווח לקוראים מה קורה בגן הציבורי ובשכונה בכל אחד מימי השבוע של הקרנף; פרקי הספר נקראים לפיכך 'יום ראשון', 'יום שני' וכן הלאה.
אבל לאמתו של דבר סבא, הנמנע משערורייה הצפויה ממבוגר, מאפשר לפרשה הזו להתגלגל. הוא נותן עצות שימושיות (למשל מה לעשות בזבל הקרנפים המתחדש בהתמדה מדי בוקר) ומתאר את התרחבות מעגלי הרַחַש התקשורתי סביב ארגז החול שהפך למרכז מבקרים: 'הגיעו מבקרים גם משכונות רחוקות יותר. אפילו חתן וכלה הגיעו, במכונית מקושטת בסרטים. כל אנשי השכונה עמדו משני צדיו של רינו הקטן וחייכו זה לזה באהבה.'
האורח עצמו לא היה מודע להיותו אטרקציה מְלַכֶּדֶת; אבל ידע להבחין בין אוהביו לשונאיו והחזיר מנה אחת אפיים לשכנה שביקשה לגרשו.
קרנפים, גם כאלה הזוכים ליחסי ציבור טובים שכאלה, אינם יכולים לחיות לנצח בארגז חול; הפרשה מסתיימת והילדים נעצבים אל לבם ואִתָם סבא, שבדרכו המתונה והאוהדת זכה להיות שותף להרפתקת ילדוּת.
עוזי פ' (שֵם העֵט של עוזי פליטמן, פרופסור למדעי הצמח מהאוניברסיטה העברית) כתב סיפור קטן, חביב מאוד, כתוב היטב וזמין גם למי שזה עתה התחילו לקרוא בכוחות עצמם.
השבוע של הקרנף ישמח קוראים צעירים בני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין