אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
 

הצוללת של אמנון ושלי

הצוללת של אמנון ושלי

כתב: ברוך תור-רז
איורים: יעקב גוטרמן
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008, סדרת קריאת-עשרה
138 עמוד, לא מנוקד


עלילת הסיפור מתרחשת בין צריפי שכונה תל אביבית בשנות החמישים. בתקופה ההיא הגיעו למדינת ישראל המוני עולים; למדינה הצעירה לא היה כסף לרכישת קמח, סוכר, שמן, בשר ומוצרי מזון אחרים, והאזרחים נאלצו להסתפק בכמויות קטנות ומוגבלות של מוצרים בסיסיים. גיבורי הסיפור הם אנשים קְשֵׁי יום, שמדיניות ה'צֶנַע' (לְשוֹן צניעות והסתפקות במועט) הִכְתִיבָה את ארוחותיהם ואת התנהלותם בחיי היומיום במציאות של תלושי מזון ושוק שחור, אבל לא גרעה מן הרוח האנושית ומהרגישות שהנחתה אותם.
הימים היו ימי מגיפת הפּוֹליוֹ בארץ ('שיתוק ילדים' בפי העם), ואמנון, חברו הטוב של הילד הַמְסַפֵּר, חלה ונותר נָכֶה. הַמְסַפֵּר מתאר ברגישות רבה את חברותם האמיצה ואת הדרך שבה ניסו הוא וילדי השכונה לתמוך באמנון בימיו הקשים.
המספר הבוגר חוזר לסיפור ילדוּתו, ומשמיע אותו באיפוק ובקול מתון ורך. בעיניים חולמות-עצומות הוא נזכר בקולות בני המשפחה, בטעמי הבית ובבת צחוק שראה על פניה של אמו שלא ידעה לקרוא, אבל ידעה היטב להיות אמא, ומצליח להאיר לרגע דמויות אהובות ברחובות שהיו ואינם.
כְּשֶׁמְסַפְּרִים מבוגרים נזכרים בימי ילדותם, הם עלולים למעוד אל תוך הדבש המתוק של מלכודת הנוסטלגיה, ולהשתמש בביטויי התקופה ובמושגים שכבר נשמטו ונעלמו מן העברית. מי יסביר לְקוראים צעירים, נלהבים ככל שיהיו, מה פירוש 'בַּהוֹל הקטן ישבו אמי ואבי', ו'אמי קנתה לי עשרים בַּנדורות חדשות ופוֹרְפֶרת עץ אדומה'? מי יאמר מילה על הבלש המיתולוגי דויד תדהר ויבאר מהו 'פנקס נקודות' ומהו ה'דִיוואן' של סבא, שעליו התבקש הילד לשחק? (באמת, מהו?)

הצוללת של אמנון ושלי הוא הספר השלישי של ברוך תור-רז המתאר את החיים בשכונה בדרום תל אביב בימים ההם. קדמו לו הספרים פרצוף צנע ו-הפסדתי את החופש הגדול.

מתאים לבני שמונה עד שתים עשרה. 

נירה לוין