כתבה ואיירה: פט הטשינס
עברית: עדנה קרמר
ספרית פועלים, 28 עמודים מאוירים מנוקדים

רוזי יוצאת לטיול וחוזרת בזמן לארוחת הערב. זה סיפור?
בהחלט; יופי של סיפור, מצחיק ושנון שגם קטנטנים ממש יפיקו ממנו הנאה רבה.
רוזי, תרנגולת פּוֹתָה, יוצאת לטיול בסביבת החווה. הטקסט - כולו משפט אחד המתכוון ומצליח להיות חסר ברק כמו המטיילת עצמה - מסתפק במניית התחנות בטיול מראשיתו עד סופו הטוב.
רוזי צועדת לה ומבטה זגוגי-חתום. היא איננה יודעת שבמרחק צעד אחד ממנה נמצא השועל; בעוד היא צועדת, מתרחשים מאחוריה ניסיונות סרק של הנבל ביש המזל לצמק את המרחק בינו לבין הקרבן; והיא כלל אינה מודעת למזלה הטוב.
השועל אינו זוכה אפילו למילה אחת בטקסט, אבל דמותו המאוירת וקרנבל ההחמצות שלו הם המניעים את הסיפור.

רוזי הפתיה היא גיבורה ספרותית בעל כורחה. השועל, ערמומי מטבע ברייתו אך שלומיאל חסר תקנה, רוצה בכל מאודו להיות גיבור.
אך לאמתו של דבר, הפער בין המונוטוניות של טפיחות הרגליים השטוחות (של התרנגולת) לבין רצף הזינוקים המגוחכים והכושלים (של השועל) - הוא הוא הגיבור האמיתי של הסיפור.

הספר החביב מאוד הוא דוגמה מצוינת לחיי שיתוף מוצלחים של טקסט ואיור, וכאן אין קיום לאף אחד מן השניים בלא האחר. המילים הן ספורות וחשיבותן איננה במסירת העובדות. האיור, בנוסף לתפקידיו המקובלים, ממלא גם תפקיד של טקסט מילולי.
הטשינס נטלה את הנוף הכפרי הקונבנציונאלי, והשתמשה בטכניקה מיוחדת, בצבעי צהוב-כתום-אדום ובפרופורציות מוגזמות כדי להתרחק מן הריאליסטי ולהוסיף נופך מעשייתי-פנטסטי לסיפור הפשוט.

הספר מתאים לפעוטות ולבני שלוש עד ארבע, שיריעו למנצחת וישמחו לאידו של השועל...

פט הטשינס, אחת משבעת ילדיו של איש צבא, נולדה ביורקשיר שבאנגליה ב- 1942, ובשנותיה הראשונות חיה עם הוריה ועם ששת אחיה במחנה צבאי. אחר כך עברה המשפחה לכפר; שני המקומות הללו סיפקו לה חוויות שהזינו בשנים הבאות את יצירתה.
מאז ילדותה אהבה מאוד לצייר. מַכָּרִים מבוגרים של המשפחה נתנו לה שוקולד תמורת כל ציור שניאותה לצייר להם! כישרונה היה בולט לעין, ובנערותה זכתה במלגה ולמדה אמנות. 'הטיול של רוזי', ספרה הראשון, ראה אור ב- 1968. מאז יצרה יותר מעשרים ספרים לילדים.

נירה לוין