כתב: מאיר שלו
צייר: יוסי אבולעפיה
עם עובד 2007
25 עמודים מנוקדים, מצוירים

'בכפר קטן, בעמק גדול, חיו שלושה איכרים: סבא אהרן, סבא נחום וסבא יצחק. הם היו חברים טובים ואהבו זה את זה מאוד.'
בשנה אחת, שבה לא הופיעו עננים ולא החל לרדת גשם, החליט סבא אהרן לצאת ברגל אל המערה המרוחקת, שבה, כך טען, גרים העננים. 'צריך ללכת אל ההר, לעלות אל המערה ולבדוק מה קרה לעננים.'
שני חבריו של סבא לא האמינו לסיפוריו על מערות ועננים, ואף על פי כן יצאו יחד אתו לדרך. אחרי שפתר את תעלומת העננים הוביל סבא אהרן מסע ניצחון, שבסופו באה הרווחה לעמק והחל לרדת גשם.

מאיר שלו כתב יופי של סיפור. משפטי הפתיחה ברוח המעשייה מזמינים את הקוראים להתיישב בכפר הקטן ההוא, בין בתיהם של שלושת ה'סבאים' המתוארים ברוח טובה ובהומור. גם בהמשכו משופע הסיפור במאפייני האגדה והמעשייה (למשל- לדמויות תכונות לא מציאותיות, העלילה דמיונית ויש בה הפרזה וגוזמה, הסיפור מתארגן סביב השילוש המסורתי, התושייה מנצחת והגיבור מביא רווח והצלה לציבור שלם בדרך מופלאה). מאפיינים אלה עברו עידון ומיתון והותאמו לנוף המקומי, והרושם המתקבל הוא של מעשייה עממית-ישראלית, רלוונטית תמיד כדרך סיפורי עם.

האם היה יוסי אבולעפיה בכפר הקטן ההוא בזמן ההתרחשויות המופלאות שבסיפור? ההרמוניה המלאה בין האיורים לטקסט מחזקת את ההשערה הזו. אבולעפיה יצר דמויות משכנעות, חיות ונושמות, הממלאות היטב את תפקידיהן הסיפוריים ויחד עם זאת מְשַׁמְרוֹת את הרוח המבודחת המרחפת מעל הפרשה כולה.
שימו לב לסבא אהרן, ידיו פרושות לצדדים כמשה רבנו, עומד ליד פתח המערה ומנצח על הקרנבל הגדול - יציאת העננים הגדולה ודהרת הפרות והארנבות במורד ההר. איור אחר – מטרייה בידו האחת של סבא אהרן, תיק בשנייה והוא יורד בנחת מן השמיים – יעלה בדעת קוראים רבים את מרי פופינס; גם סבא אהרן, בעל כוחות פלאיים כמותה, החזיר את הסדר על כנו והביא עמו את השלום והשלווה.

סיפור שתענוג לספר ועונג לשמוע, המתאים לבני ארבע עד שבע.

נירה לוין