ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
אז איפה הייתי אני?
כתבה: דורית רַבִּנְיַאן
איורים: נטע הררי נבון
הוצאת ספרים עם עובד 2007
36 עמודים מנוקדים מאוירים
נועה, אמא ואבא יושבים להם על שפת הים בשעת בין ערביים, ואבא מספר לנועה שבדיוק במקום הזה פגש את אמא בפעם הראשונה.
'ואיפה אני הייתי?' נועה שואלת, 'למה לא באתי גם?'
את השאלה הזו שואלים ילדים רבים כשהם מתבוננים לראשונה בתמונות מטקס הנישואין של הוריהם; אבל הוריה של נועה אינם מתפתים לתשובות קלות (למשל – את עוד היית בבטן של אמא) וגם אינם מטילים על נועה את המחשבה הקשה מנשוא שמא באותו זמן טרם נולדה ולפיכך – מבחינות ידועות - לא הייתה קיימת. הם מספרים לנועה אמת שהיא יכולה להבין, אמת מרגיעה ומשמחת.
לא רבים כותבים אצלנו שירה לילדים, ורק מעטים חשים בנוח במחוז החמקמק שבין השיר לסיפור. ספרה החדש של דורית רַבִּנְיַאן מזמין את הקוראים הצעירים אל ארץ החלום הזו, שבה תהיה להם הזדמנות נדירה לשמוע מדי פעם - מלבד קולו הנינוח של הסיפור - גם את פעמונה הצלול של השירה.
לאיוריה הריאליסטיים של נטע הררי נבון יש נוכחות חמה, עזה וכובשת, והם חוברים לטקסט ומעניקים עוצמה וישירות לתיאור האהבה הגדולה האופפת את הסיפור כולו.
הנה כמה שורות מענגות מדבריה של אמא לנועה:
'... אבל תמיד, לכל מקום שהסתכלתי,
תמיד ראיתי אותך,
בכל המראות כולם,
קורצת אליי,
מחייכת,
מכל הדברים היפים בעולם.'
מומלץ לבני ארבע ויותר, גם לילדים אהובים שכבר בגרו.
נירה לוין