ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
סיפור על עזה וגדיים שבעה
סיפרה וציירה: אלונה פרנקל
הוצאת הקיבוץ המאוחד
24 עמודים מצוירים ומנוקדים
הנוסח המוכר לנו של המעשייה העממית על העז ושבעת הגדיים עֻבַּד לראשונה לפני כמאתיים שנה בידי האחים יעקב ווילהלם גרים. מאז הולבשה המעשייה אין-ספור אַדָרוֹת, ועתה זכתה לעיבוד חדש בעברית, שבו המספרת אלונה פרנקל היא גם המאיירת.
הסיפור בתוכנו ובמהלכו קרוב מאוד לזה שפרסמו האחים גרים. אלונה פרנקל מספרת אותו בסגנון מהוקצע ועם זאת פשוט ונוח לאוזן צעירה.
את איוריה של פרנקל קל לזהות בדרך כלל, וכך גם בספר הזה. הגדיים ואמם צוירו בצורות סְכֶמָתִיוֹת רכות-עגולות, בגוונים פסטליים, רכים ועדינים, ואילו קווי המתאר של גוף הזאב זוויתיים וחדים; כולו שחור, עיניו צהובות וצרות, מלתעותיו חדות כטפריו ולשונו המשתרבבת אדומה ומאיימת.
נוגעים ללב שני האיורים שבעמודים הראשונים: באיור הראשון נראית אמא עִזָה החובקת בזרועות עגולות את שבעת גדייה, ובאיור שלאחריו היא נראית מַתְרָה בגדיים ומזהירה אותם מפני 'הזאב הרע, הרעֵב והטורף'. העז, שבאיורה זה של אלונה פרנקל נראית פשוט כמו אמא, כל אמא, ממלאה כאן את הציפיות הבסיסיות מאֵם: מחבקת, מגוננת, מאכילה ומזהירה מפני סכנות.
כדאי להזכיר את ההקדשה שבעמוד הפנימי –
לאמא שלי, פָּנִי [בפולנית גברת] גוסטה גולדמן לבית גרובר.
מבוגרים ישימו לב גם לשתי המילים המוגדלות בסוף העמוד שלפני האחרון –
'הגדי שהזאב הרע, הרעב והטורף לֹא מָצָא.'
בהקשר זה נזכיר את ספרה של אלונה פרנקל למבוגרים – ילדה (מפה הוצאה לאור, 2004).
הספר מגולל את קורותיה של פרנקל כילדה בזמן מלחמת העולם השנייה – תחילה בבית איכרים בכפר ואחר כך עם הוריה במחבוא בעיר. הַכותבת מספרת כי אמה נהגה לקרוא באוזניה שוב ושוב את המעשייה על העז ושבעת הגדיים, ומוסיפה כי הזדהתה עם הגדי השביעי, אותו בר מזל שהצליח להתחבא ולהישאר מחוץ לבטנו של הזאב הטורף (עמ' 229). המעשייה מובאת בספר במלואה.
מומלץ לבני שלוש עד חמש.
נירה לוין
הוצאת הקיבוץ המאוחד
24 עמודים מצוירים ומנוקדים
הנוסח המוכר לנו של המעשייה העממית על העז ושבעת הגדיים עֻבַּד לראשונה לפני כמאתיים שנה בידי האחים יעקב ווילהלם גרים. מאז הולבשה המעשייה אין-ספור אַדָרוֹת, ועתה זכתה לעיבוד חדש בעברית, שבו המספרת אלונה פרנקל היא גם המאיירת.
הסיפור בתוכנו ובמהלכו קרוב מאוד לזה שפרסמו האחים גרים. אלונה פרנקל מספרת אותו בסגנון מהוקצע ועם זאת פשוט ונוח לאוזן צעירה.
את איוריה של פרנקל קל לזהות בדרך כלל, וכך גם בספר הזה. הגדיים ואמם צוירו בצורות סְכֶמָתִיוֹת רכות-עגולות, בגוונים פסטליים, רכים ועדינים, ואילו קווי המתאר של גוף הזאב זוויתיים וחדים; כולו שחור, עיניו צהובות וצרות, מלתעותיו חדות כטפריו ולשונו המשתרבבת אדומה ומאיימת.
נוגעים ללב שני האיורים שבעמודים הראשונים: באיור הראשון נראית אמא עִזָה החובקת בזרועות עגולות את שבעת גדייה, ובאיור שלאחריו היא נראית מַתְרָה בגדיים ומזהירה אותם מפני 'הזאב הרע, הרעֵב והטורף'. העז, שבאיורה זה של אלונה פרנקל נראית פשוט כמו אמא, כל אמא, ממלאה כאן את הציפיות הבסיסיות מאֵם: מחבקת, מגוננת, מאכילה ומזהירה מפני סכנות.
כדאי להזכיר את ההקדשה שבעמוד הפנימי –
לאמא שלי, פָּנִי [בפולנית גברת] גוסטה גולדמן לבית גרובר.
מבוגרים ישימו לב גם לשתי המילים המוגדלות בסוף העמוד שלפני האחרון –
'הגדי שהזאב הרע, הרעב והטורף לֹא מָצָא.'
בהקשר זה נזכיר את ספרה של אלונה פרנקל למבוגרים – ילדה (מפה הוצאה לאור, 2004).
הספר מגולל את קורותיה של פרנקל כילדה בזמן מלחמת העולם השנייה – תחילה בבית איכרים בכפר ואחר כך עם הוריה במחבוא בעיר. הַכותבת מספרת כי אמה נהגה לקרוא באוזניה שוב ושוב את המעשייה על העז ושבעת הגדיים, ומוסיפה כי הזדהתה עם הגדי השביעי, אותו בר מזל שהצליח להתחבא ולהישאר מחוץ לבטנו של הזאב הטורף (עמ' 229). המעשייה מובאת בספר במלואה.
מומלץ לבני שלוש עד חמש.
נירה לוין